לשאוף לנשוף

קודם כל, לשני הקוראים שלי שגרים ביד נתן והיום הלכו בהמלצתי לאכול בקפה אנונה: אני ממש מקווה שנהניתם, פתאום אני מרגישה אחראית מאוד. אני גם מקווה שהזמנתם את הפרנצ' טוסט, שלטעמי הוא הפרנצ' טוסט הטעים בעולם.

סיכום ההצגה האריה שאהב תות: איך שצחי נוי (בתפקיד האריה) שאג את השאגה הראשונה, הזעיקה הסתובבה, אחזה בי באימה ואמרה, "אני רוצה ללכת מפה!" חיבקתי אותה חזק חזק ואמרתי שאולי נחכה קצת ונראה איך זה מתקדם, אבל אז הטמבל הזה שאג שוב, ונאלצתי להחיש מהאולם החוצה ילדה מבוהלת מאוד, וכך הלכו להם 120 שקלים טובים. וניחא היו רואים את התחת של צחי נוי, זה באמת מפחיד, אבל ככה? אחר כך ניסיתי לדובב אותה בעדינות ולראות מה כל כך הפחיד אותה, אז היא אמרה "אמא, הוא שאג ממש חז'ק!" שוין.

פינת האינני יכולה לסתום את הפה: אחרי ההצגה הלכנו לקנות שוקולית חרובים, ולפני עמדה בתור אישה צעירה, עם ילד שנראה בן 5-6 והתייעצה אם יש איזה שהוא משהו שיכול לעזור במקרים של הפרעת קשב. המוכרת בחנות הציעה לה אומגה 3 "מרוכז במיוחד, שממש מיועד לטיפול בהפרעות קשב בילדים, ומוכח מחקרית שהוא עובד." במחיר שאלוהים ישמור. בתור היפוכונדרית גאה אני יודעת שאין שום הוכחה אמיתית לכך שאומגה 3 מועיל להפרעות קשב, אבל שתקתי בנימוס. ואז האם הוסיפה ואמרה שלילד יש בקרוב אבחון, ואז ידעו אם יש לילד בעיה, והמוכרת אמרה לה, "תשמעי, גם אחרי האבחון לא משנה מה יגידו לך, בשום פנים ואופן אל תתני לו ריטלין, הם לא רואים את הילד כפרט, ויש מספיק דרכים טבעיות לטפל בהפרעת קשב." בשלב הזה כבר לא הצלחתי לשמור על נימוס, ואמרתי, בצורה מאוד עדינה, שאני מצטערת שאני מתערבת, אבל הדברים שהיא אומרת פשוט חסרי אחריות, ושיש ילדים שריטלין ממש הציל להם את החיים. לשמחתי, היא קצת נבהלה וסייגה מייד "שברור, ברור שזה עוזר, אבל כדאי לנסות קודם פתרונות טבעיים." אבל אז מישהי מאחור אמרה לי שסיפרו לה שהמון ילדים מתו בעקבות שימוש בריטלין, אז הפעם הסברתי קצת פחות בחביבות שעוד יותר ילדים מתו בעקבות שימוש באקמולי, ועוד המון חיים נהרסו בגלל הפרעות קשב שלא אובחנו וטופלו, ושמאוד רצוי שאנשים ידעו על מה הם מדברים במקום לפזר המלצות ולשחק אותה רופאים, ואז לקחתי את עצמי ואת השוקולית חרובית שלי, ויצאתי מהחנות בהליכה צדקנית. הא!

מה עוד? אתמול היינו אצל תומר ויעל ואיך שתומר ראה את טליה הוא הסתער עליה בצעקות "טליה! טליה!" בעוד היא הסתכלה עליו, חייכה חיוך קטן ואמרה "אה, תומר." אני צריכה לקחת מהילדה הזאת שיעור בהתייחסות לגברים, בחיי. מצד שני, היא דלוקה על הילד הפרוע של הגן, וכל היום רודפת אחריו בצעקות "יונתן יקירי!" והם מתלטפים באושר, אנחנו צריכות קצת לעבוד על הקטע של לרצות מי שקודם רוצה אותה, ויהיה בסדר. אה, וחכמה אחרונה, שלשום הייתי בטלפון והיא הסבירה לי משהו והפריעה לי לשמוע, אז פלטתי, "טליה, קצת שקט, כמה את מדברת." והיא ענתה "בשביל ז'ה יש לי פה, בשביל לדבר." אני צופה שיהיה מאוד מעניין בבית הזה כשנגיע לגיל ההתבגרות. האימה!

הערה אחרונה, בהתייחס לטור החדש של קרן פלס, בידיעות - לא, את לא יכולה לכתוב איך עמדת מול המראה והתאהבת בגוף העגול והמושלם שלך, ואז לרדת 15 קילו, יש כאן סתירונות קטנטונת.