הזעיקה ישנה, בקרוב, מייד אחרי שאגמור לכתוב את הפוסט הזה, אני אגיש להעיר אותה, בהבטחות לשוקו.
מוקדם יותר הלכנו לים, לעשות תשליך, כמו בכל שנה, מנהג שהתחיל בזכות אינדי. כשישבנו בבית הקפה של רן טליה הכתיבה לי מה היא רוצה שיקרה בשנה הבאה, ואז אני רשמתי מה אני רוצה, לאחר מכן כתבתי דברים שאני רוצה שייצאו מחיי, נסענו לים, כדי לתת לגלים לקחת את קרעי הפתק.
זאת הייתה שנה טובה, ואחד הדברים שאמרתי להוויה הגדולה זה שגם אם לא יתקיימו הדברים שאני רוצה, איך שעכשיו, זה בסדר גמור.
נורא קל לשכוח כמה החיים טובים, הם ליטפו אותי עד עכשיו בכל כך הרבה דרכים, והסטירות שקיבלתי היו כל כך חשובות, שאני אסירת תודה גם עליהן. אני מקווה שאני ראויה לזה, באמת מקווה. אני מקווה שהשנה הבאה תהיה טובה יותר, אני צריכה קצת לחזק את בורג ההחלטה לא לדבר לשון הרע, ולתת את הדעת לא להחמיץ הזדמנויות שאני יכולה לעשות בהן טוב.
צום קל ופנאי רגשי לחשבון נפש לצמים ולמאמינים, מרתונים מעניינים לצמים וצופים, והנאה מברכת השקט לכולנו.
הנה, גרסה מדהימה של ונתנה תוקף, בביצוע של אדם.
http://www.mako.co.il/music-news/singles/Article-3fc0d5ed4ef0b21006.htm&sCh=3d385dd2dd5d4110&pId=1080044444
הגרסה הגם מדהימה של הכהן הגדול לאותו שיר:
http://www.youtube.com/watch?v=j2T274bXIxU
תודה שאתם כאן, וסליחה שאני לא כותבת מספיק, ולא מתייחסת לתגובות, אני קוראת והן חשובות לי, אבל אתם יודעים, יום קטנות לפעמים מרחיקות אותנו גם מדברים אהובים.