לשאוף לנשוף

1. מחוברים, כמובן - החל מהפרק הראשון הרגשתי לא בנוח, וככל שהבלגן סביב הסדרה הלך וגדל, תחושת אי הנוחות שלי גברה. במחוברות זה לא קרה לי, למרות שהיו שם שלוש נשים שאני מכירה ממש, ושתיים מהן די מקרוב. איכשהו במחוברות קרה דבר שאפשר לי להפריד בין הנשים שעל המסך לאלה שאני מכירה, ולהתמכר לעלילה שצברי טווה.

במחוברים זה לא קרה. אני מנסה להבין למה, כי זה היה אמור להיות ההפך, אני לא מכירה שם אף אחד אישית, המעבר לעולם של צברי אמור להיות הרבה יותר קל. יש לי שתי השערות ביניים, שאולי אחת מהן נכונה ואולי בכלל לא:

אולי השתלטות גל הרכילות האדיר על הסדרה מנע ממנה לעשות את הקפיצה הזאת שבין אמנות לרכילות, ופשוט לא הצלחתי לראות דמויות. אבל שוב, זה לא הגיוני, במהלך מחוברות דיברתי כמה וכמה פעמים עם ספקטור, וגם יצא לי לדבר עם ליאת, ועדיין, ברגע שהפרק הוקרן לא היו שם דנה חברתי וליאת (איך נגדיר אותה?) אלא דמויות.

ההשערה השנייה היא שאולי דורון לא הצליח להתרחק מספיק מהגברים כדי ליצור את הספייס הנחוץ  לליטוש את חומר הגלם שלהם לאמירה משמעותית. אני לא יודעת כמה מאסיבית הייתה התמיכה שלו בנשים, אבל אני יודעת שעם הגברים הוא היה בקשר רציף כל כל הזמן. אולי עמדתו כאב ופסיכולוג מנעה ממנו את היכולת לביים, ואולי העובדה שהם גברים גרמה לו להזדהות אתם יותר מהראוי לבמאי, מה שפגע ביצירה?

אולי גם זה שכל המחוברים, וצברי, צייצו כל הזמן כמו משוגעים בטוויטר קרבה אותי למה שהתרחש מאחורי הקלעים, אבל הרחיקה אותי ממה שקורה על הבמה?

לא יודעת מה נכון, אם בכלל, אבל אני מרגישה שאחרי מחוברות נשאר לי משהו, בעוד שמחוברים לא תרמה לנשמה, או להבנה שלי בעצם כלום.

תובנה שנייה התעוררה בי כשקראתי טוקבקים איפה שהוא השבוע, מהסוג שמגן על צה"ל הגדול, החזק והצודק, הצבא המוסרי ביותר בעולם. פתאום קלטתי שרוב רוב אלה שמגינים על הצבא עם קצף על השפתיים הם אנשים ששרתו בצבא, ממש כמוני, ואני משנות שירותי לא זוכרת צבא חכם או יעיל, אני זוכרת גוף גדול, רופס, טיפש, אטום, ולא יעיל משום בחינה. אז נניח שחיל האוויר קצת יותר מקצועי, עדיין, הרוב לא שירתו בחיל האוויר, אז הם יודעים ממש כמוני שמדובר בגוף מזעזע ומאורגן רע.

מתי קורה להם הסוויץ' הזה במוח שהם שוכחים איך הצבא באמת, ובעיניי רוחם הוא הופך לגוף שלא מסוגל לטעות? הלא הם היו שם, הם ראו כמה טעויות מתבצעות מדי שנייה, בכל הרמות. זה סוג של פסיכוזה ציבורית או משהו?