אל חשש, זה לא עומד להפוך לבלוג משפחתי, ולו מהסיבה הפשוטה שאם אלה יתחילו לקרוא כאן, אני אנושל מהירושה ובצדק.
הוא הרגיש צורך להגיב לתגובות, אז הבמה שוב שלו.
אני המום מהבמה ומהאנשים שיש להם סבלנות להתמודד עם הפרשותיי המנטאליות. תודה רבה לכם ולאחותי היקרה שפרסמה את הגיגי.
תגובותיי לתגובות: אני מסכים שהעבודה מפוזרת מדי ורצה על יותר מדי נושאים. אני רק מקווה שהמרצה שאמור לתת לה ציון יחלוק על כולנו. העבודה נערכה לנוחות קריאתכם. סיסטר הפגינה המון הערכה לכתיבתי, אני הייתי מוריד ממנה יותר. חלק שירד בעריכה הוא ציטוט של אדורנו מה"דיאלקטיקה של הנאורות" ציטוט אשר קושר כמה רעיונות אבל הוא באנגלית ומייגע לכן הוא הלך בדרך כל ציטוט.
כמה מה"עובדות" בעבודה התבררו כשגויות, אך שום דבר לא נאמר מתוך כוונה תחילה. אם כי, אני רוצה להזכיר שיב"ז השתחררה אחרי שלא נתנו לה להתקלח לבד. גם אני חשבתי שרימון פעלה בעזה אך בתחקיר של אילנה דיין קראתי שזה היה בלבנון.
לגבי הגל הדוגמא הקלאסית לדיאלקטיקה היא התינוק היונק חלב אם. זה גורם לו להתפתח, התפתחות זו תוביל להצמחת שיניים אשר תמנע יניקה. במילים אחרות, האנטי תזה באה מהתזה ונוצרת סינתזה : מצב חדש המכיל את המצבים הקודמים אך מתעלה עליו. זו הסיבה שהתורה המרקסיסטית היא דטרמיניסטית: מהפכה תבוא כי הקפיטליזם מחייב זאת. הטענה המרכזית שניסיתי להעביר בעבודה היא לא שאמן ששירת בצבא הוא יותר טוב. אבל הייתי חייב לאזן את כל הזהבה חדד והצל אם קצת ממה שעושה לי טוב. גם פה אני יכול לדחוף ניטשה "זה שמתעב את עצמו מעריך את עצמו כמתעב עצמו". אני לא כזה.
הטענה העיקרית היא נגד "תעשיית המוסיקה", השפעתם על "רעש הרקע" של החברה והמלחמה שלהם בבלתי נמנע (שמא עלי לסייג את דבריי על מנת להימנע מהטעות שמרקס עשה?).
סיסטר, גם אחרי התספורת אני ניראה כמו ישו?
ממש נהניתי ואני אשמח לשמוע מכם עוד.
[email protected]
בבלוג זה
בכל הבלוגים
