כבר שני לילות רצופים שאני חולמת עליו. זה מתחיל להוות מטרד. כשהתעוררתי אחרי הלילה הראשון שזה קרה החלטתי שזה נובע מכך שהתמונות שלו נמצאות באותו חדר אתי (זה היה אחרי שהוצאתי אותן מהאוטו ומהארנק) והרחקתי אותן לעליית הגג, שהאנרגיה שלהן לא תפריע לי, יחד עם המזכרות הישנות. לא הועיל.
בחלום הראשון הוא התקרב אלי, חיבק אותי, ואני הגבתי בחשדנות גדולה. בחלום השני ניגשתי אליו ואמרתי לו שהוא חרא במיטה, גומר מהר מדי, אבל שזה לא שינה לי, כי ככה לפחות לא נאלצתי להזדיין אתו לאורך זמן, שאף פעם לא גמרתי, ושבאופן כללי, הוא אחד הזיונים הכי גרועים שהיו לי. כבר בחלום הצטערתי שאמרתי לו את זה, הרגשתי נורא רעה, למרות שכל מילה הייתה אמת. מוזר, כשרק נפרדנו חשבתי עליו כל היום אבל לא חלמתי עליו, ועכשיו, ככל שאני חושבת עליו פחות, הוא מתגנב אלי יותר בלילות.
אבל החלום הזה העלה בי תהיה – האם סקס באמת חשוב לי? אני יודעת ששאלה כזו נשמעת מגוחכת כשהיא באה מבחורה עם רקורד כמו שלי, אבל דווקא בחורות עם עבר כמו שלי, לא נוטות להזדיין בגלל אהבה לסקס, לא. במשך שנים הזדיינתי בשביל חיבה – "תגעו בי, תוכיחו לי שאני קיימת, בבקשה". חשבתי שכל מה שיש לי להציע זה גוף ופיזרתי אותו ללא הרף. אחר כך הגיע אבשי, והוא נגע, כל הזמן, וככל שהרגשתי נחשקת יותר, כך רציתי פחות סקס, הצורך במגע בא לחלוטין על סיפוקו, למה הייתי צריכה את כל העניין הזה של חדירה, סדינים מלוכלכים וכאלה? אז התחלתי להתעניין באחרים, שיכלו לספק לי ריגוש שאבשי כבר לא יכל.
גם אתו איבדתי עניין בסקס די מהר, התלוננתי שאין, אבל זה היה כי הוא לא נגע בכלל, וסקס היה הדרך היחידה להתקרב אליו פיזית, מה גם שפחדתי שמקרה אבשי יחזור על עצמו, ואמצא את עצמי במערכת יחסים נטולת סקס, אני כבר מבוגרת מספיק כדי לדעת שזה לא יכול להיות טוב.
אני הולכת אחורה, למערכות יחסים ארוכות יותר או פחות, ובכולן, ברגע בו התחלתי להרגיש בטחון, איבדתי עניין בסקס – ואם הביטחון נעלם, אני שוב מנסה ליצור קשר בעזרת הגוף. זה לא שאני לא נהנית מכל העניין, אבל עם כל ההנאה, בטחון בקשר גורם לי לאבד עניין. אפילו עם יאיר, שהיה דגם מובהק של גבר "מסוכן", על כל קעקועיו, הילדות המחורבנת שלו, עשיית הסמים הבלתי פוסקת, העובדה שבמשך שנים הוא זרק אותי שוב ושוב, אפילו אתו, מרגע שהפכנו לחברים טובים, כשידעתי שהוא לא יזרוק אותי יותר, כי הוא אוהב אותי בדרכו של יאיר, כי אני חשובה לו, הסקס הפך למשעמם.
אני חושבת על זה, ומפחדת נורא. אני לא רוצה להיות כזו, אני כן רוצה לרצות את מי שאני אוהבת, ולא להימשך רק למי שלא אוהב אותי. אם אני לא אצליח לשנות את זה, זה לא יהיה הוגן כלפי האיש שאהיה אתו, וזה לא יהיה הוגן כלפיי. כל כך מייגע להיות אבטיפוס של ניורוטית.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
