לשאוף לנשוף

חזרתי מ-DC לניו יורק, מחר בוסטון.

אהבתי את DC, היה מאוד קצר, למרבה הצער. הרכבת התחתית שלהם מפעימה, המוזיאונים נפלאים, האנשים אדיבים בצורה קומית כמעט, ואני חושבת שאיזה ג'רום עשה לי עיניים ברכבת.

אתמול גיליתי בעיה קלה: אי אפשר לנסוע באוטובוס אם אין את הסכום המדויק במטבעות, וכך עמדתי, כשבכיסי 300$, ואני לא יכולה לעלות לאוטובוס המזוין.

המארחים שלי היו נחמדים להפליא, האישה, אנה, דאגה שהעוזרת תכין לי מדי יום שנדביק (TM אינדי) לקחת למוזיאונים, ואף קנתה לי חצאית במתנה. אני חושבת שאני יכולה להתרגל לחיים עם עוזרת שחיה בבית ועושה שנדביקים די בקלות.

עכשיו אני קצת חוששת שמתרקמת מזימה אפלה מאחורי גבי - יום אחד תפסתי את המארחת מדברת עם המלכה האם, ואומרת לה, "אני צריכה לדבר אתך על משהו חשוב, אבל נעשה את זה אחר כך", ועל זה אני אומרת: אהמ!

היום, כשחזרתי לניו יורק, גיליתי שאני יודעת להשתמש ברכבת התחתית שלהם, מסתבר ששבוע של השתרכות מבוהלת בעקבות הט' עשה את שלו, וכעת אני מכריזה על עצמי כעצמאית לגמרי בניו יורק.

בנוגע לט', רק היום הבנתי למה היא מחזיקה אותי: האישה היא מאלה שמוציאים משחת שיניים מהאמצע, ואני מאלה שדוחסים אותה ביסודיות ומוציאים רק מהסוף. היא פשוט אוהבת שאני עושה את זה בשבילה, אני מרגישה כל כך מנוצלת!

אני מתחילה להתכונן לחזרה ארצה, בשבוע הבא. שמעתי שמזג האוויר אצלכם די חם, ומצב השערות ברגליים שלי לא פחות ממחפיר לגמרי. אז בשבוע הבא אני אהיה ממש בת, ואלך לעשות שעווה, ואף פדיקור ומניקור. אני ראיתי כאן מכונת תספורת קטנה לנשרק'ה, ואני בהחלט תוהה אם הוא יראה חתיך במראה מארינס.

שיחה בין הט' וביני:

- XXX ענה לך למייל?

- לא, אבל אני מתייחסת לזה בגישה מאוד זנית. כתבתי לו לא בשביל לקבל הכרה או תודה, אלא כי זה היה חשוב לי.

- צודקת.

- אינשאללה ישבור רגל המנוול כפוי הטובה!

- אני אוהבת כשאת נכנסת לקטע של זן.

ברווזי צ'יינה טאון גורו לכם: מחר אני שם!

(אם למישהו יש המלצה על מקום שעושה פקין דאק ממש טעים, זה בדיוק הזמן)