ביום חמישי הלכתי עם אביבה לבית הקפה, קודם הלכתי אליה הביתה, התפעלתי עמוקות מהעולל, שיצא חתיך לאללה, ואז החלטנו ללכת לבית הקפה. מכיוון שההצעה שלי, להשאיר את נעם, התינוק, בבית, נראתה לה משונה משהו, לקחנו אותו אתנו. למרבה השמחה, בעלי לעתיד לשעבר ישב שם, על לפטופו וספריו, ואני נמלאתי עליצות - היה לי ברור שברגע שהוא יראה כמה אני מוכשרת להיות אם, הוא מייד יתחרט על זה שהוא לא רצה אותי, יכרע שם ברך, ממש באמצע בית הקפה ויציע לי להיות אם ילדיו.
התוכנית הייתה נפלאה, אבל רק דבר אחד עמד בדרכי להגשמתה: התינוק הזד של אביבה, שבכל פעם שנאלצתי להחזיק אותו בידיים - "תחזיקי אותו". אני, בתקווה, אוחזת במנשא. "לא את המנשא, תחזיקי את נעם!" - היה משתרר רגע של דממה מאיימת, שנינו היינו מביטים זה בזו בחשדנות, והעולל, לאות מחאה, היה פורץ בבכי רועם. "תשתוק, תשתוק", הייתי לוחשת לו, "אתה מפריע לי להתחתן", בתגובה, הוא היה בוכה עוד יותר.
בד"כ טווח היחסים שלי עם תינוקים מסתכם בזה שאני עושה להם "אבו בו בו דביל קטן", הדביל הקטן נקרע מצחוק, אני בטוחה שחוש ההומור המדהים שלי עובד גם על תינוקות, וכולם מרוצים. סתם, לא נכון. לתינוקים יש חוש הומור, אפעס, קצת ירוד. אם הדאחקה נראית להם, אז הם מצפים ממך להמשיך לעשות "אבו בו בו דביל קטן" עד קץ הדורות, מה שאותי, יסלח לי האל, קצת משעמם.
ז'תומרת, אין לי בעיה עם תינוקים, הם באמת חמודים, ומחייכים וזה, אבל מסתבר שהם עושים עוד דברים חוץ מלהיות חמודים ולחייך. אחר כך הם גם גדלים, הייתם מאמינים? נגיד, הילד הגדול של אלי, הוא ילד מבריק לכל הדעות, יש לו חוש טכני מהמם. בגיל שש הוא בונה מכונות שגם לו חיי היו תלויים בזה, לא הייתי מצליחה לבנות כאלה. אז אני מגיעה לביתם, הילד מראה את המכונה, שנעה על דינמו, מטפסת על הקיר ושרה מארשים צבאיים, אני מסתכלת, מהנהנת, ואומרת בהתפעלות, "אז מה, אני אחכה עוד הרבה זמן שהאוכל יוגש בבית הזה?". הקטנצ'יק של אלי, כמו אחיו, ניחן בכישורים יוצאי דופן, וכשהוא מראה לי מבנים סופר מוכרבים שהוא בנה בלגו, אני מתרגשת עד דמעות ותוהה מתי הוא כבר יפנה את המחשב ויתן לי לבדוק מיילים (הילד בן פחות מארבע, מיינד יו).
כולם אומרים שכשיהיו לי תינוקים משלי אני אוהב אותם. יש אנשים שאפילו אומרים לי שעל הילדים שלהם הם מתים, אבל תינוקות של אחרים עדיין לא מזיזים להם, אבל מה אני אגיד לכם, נראה לי קצת חשוד העניין הזה, אולי פשוט יש להם יחסי ציבור טובים, לזעיקים האלה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
