אתמול שוב העיר אותי הטלפון עם שחר. אבל זה לא נורא, לאט לאט אנשים מתחילים להפנים את העובדה שאני לא אוהבת לדבר בטלפון. אלי עדיין טוען שצריך לאשפז אותי בגלל זה, אבל אם היו מאשפזים אותי בכל פעם שאלי טוען שצריך לאשפז אותי, תקציב משרד הבריאות היה קורס מזמן. אך לא בסוגייה זו רציתי לעסוק, אלא בליל הסדר ההולך ומתקרב אלינו לטובה ולברכה. אז ככה, כשהטלפון העיר אותי עם שחר, קמתי, אספתי את הכביסה בביתי, ועליתי לביתם של הורי, כבר בדרך שמעתי שיחה נרגשת ומהירה בספרדית, ותהיתי בעצב עם מי אימא שלי מדברת - עם בת דודתה המטורפת מבוסטון? עם דודתה המטורפת מפאריס? או שמא עם בת דודתה הלא פחות מטורפת מירושלים? אך לא, היא הייתה בטלפון עם דודה א', אמה הלא מטורפת בכלל של בת-דודה ש'.
מסתבר שהשתיים הגו קונספט חדשני: נכון, שכל שנה, כולם מתפוצצים מהמנות הראשונות והמרק עם הקניידעלך, ואז, כשמתחילות המנות העיקריות להופיע לכולם בא למות כבר? אז השנה, (תקיעות חצוצרות נרגשות!), לא יהיו מנות עיקריות! יהיו רק מנות ראשונות! שתי הדיוות שמחו מאוד על הרעיון המבריק, אבל אז, כל תוגת פולין ואימת מחנות ההשמדה קפצה עליהן.
"טוב, תראי", אמרה המלכה האם, "ליתר ביטחון אני אעשה קצת ממולאים, ואולי איזה שלושה ארבעה עופות, קטנים, ממש קטנים, בתנור", ולזה ענתה דודה א', "כן, ואני אכפיל את כמות הסלטים, ואעשה עוד איזה קינוח או שניים", המלכה האם, שלא יכלה לעמוד מנגד למחשבה על גוזליה המורעבים, אמרה שאם אין מנות עיקריות, אולי בכ"ז נעשה עוד איזה מרק חוץ ממרק עוף? ובכלל, אפשר לעשות גפילטע בכמה צורות.
יש לי הרגשה שהסדר הזה, אכן, יהיה חדשני, ואף אחד לא יקום מהשולחן בזחילה מרוב אוכל, מה פתאום? יש רק מנות ראשונות.
אם אני כבר בעדכון מעלילות המשפחה: המלכה האם סרגה לי סריג אביבי בצבע תכלת מתוק ואופטימי, גופיה נאה, בדוגמת נאדיה קומנצ'י, שמדגישה את רוחב כתפיי ושטיחות שדיי. בשבוע שעבר היא מדדה לי את החלק האחורי של הגופיה, ומשום מה, היא התעקשה למדוד לי את החלק האחורי מקדימה. "אימא, זה החלק הקדמי שלי, אני יודעת שאין שום הבדל בין הקדמי לאחורי, אבל זה אמור ללכת בגב!", "נכון", אמר הפטריארך, "את יודעת איך מבדילים אצל אריאליטה בין החלק הקדמי לאחורי? מקדימה זה איפה שהפה הגדול של הילדה!".
לחדשות הסקס: אין. הא! (לפעמים אני קורעת את עצמי)
בבלוג זה
בכל הבלוגים
