האמת היא שכמו בעניין הסדר, גם בנושא הניקיון לפסח חשבתי שאני אעמוד איתנה, ואכן עמדתי, עד שהיום נשברתי, והחלטתי שלאות הזדהות עם יהדותי, אני חייבת לנקות משהו בצורה יסודית, כדי לא להרגיש שאני בוגדת במסורת ובמורשת. חיפשתי מה הכי פחות יטריד אותי, והפור נפל על הארון הלבן שבו אני שומרת שטויות שאין בכלל איפה לשים אותן, מה גם שלזרוק דברים לא נחוצים זה מאוד פנג שואי, וזה מסדר אותי גם בצד הרוחני של המפה.
מייד שפכתי את תכולת הארון על המיטה, ניקיתי את הארון, ופצחתי במיונים. הרי הממצאים:
1. טמפונים, תחתוניות, תחבושות: עד גיל המעבר, אין לי שום צורך לקנות עוד.
2. קרמי גוף: 2 של דאב, בריח אגסים, בריח דומדמניות שחר, על בסיס שמן זית, על בסיס שמן נבט חיטה, ואחד שמן תינוקות במרקם ג'ל (יש חיה כזו, נשבעת לכם).
3. לובריקנטים בכמות כזו שגרמה לי לתהות שמא בלילות אני עובדת בתור זונה שמתמחה בסקס אנאלי בלבד. היות ולמיטב זכרוני, חולחלתי לא חולחלה ולא חוללה (אוקיי, זה היה משחק מילים מעולה, אני ממש מרוצה ממנו!) בערך 3 שנים (לא, לא פלוס דרושים, תודה), אני עדיין מנסה להבין למה הצטברו אצלי כל כך הרבה לובריקנטים.
4. שפתונים לשפתיים יבשות בכמות שתספיק למלא לנצח את מקום הלובריקנטים ברגע שאלה יגמרו.
5. אייליינר בצבעים כסף וזהב, היישר מתקופת נערת המועדונים שלי, אני בהחלט מנסה לזכור אם באמת הייתה תקופה שחשבתי שזה יפה.
6. שתי שרשראות שאני נורא אוהבת וכבר די הרבה זמן תהיתי בעצלתיים לאן הן נעלמו.
7. משקפיים ישנים שלי, במגוון מידות, החל ממינוס חמש, וכלה במינוס שבע. פעם אני אמצא את ארגון הצדקה הזה שתורם משקפיים לקצרי ראייה, ואשלח להם. בינתיים הם עושים לי אסוציאציות שואתיות.
8. שלושה זוגות גרבוני רשת (?!!?), מה שמחזק את הסברה שהעליתי בסעיף 3.
9. איפור שיכול להספיק לכפר פולני קטן, התכוונתי לכתוב כפר הודי, אבל האיפור שלי לא יהלום אותם.
10. 3 ארנקים! עכשיו אני יודע מאיפה המינוס, אני מבזבזת את כל כספי על קניית ארנקים.
11. עדשות עיניים חד פעמיות במגוון מרנין של מידות.
בקיצור, מי שרוצה לובקירנט, שיפנה אליי בדרכים המקובלות.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
