היום הייתי בארכיון של העיתון, הייתי צריכה לאסוף רקע לאיזה משהו, ובדרך גם ביקשתי את תיק העיתונות של כריסטיאן פ., לבדוק מה קרה עם הג'אנקית האהובה עליי. מצאתי את הכתבה הראשונה ראשונה שקראתי עליה, ועשיתי לעצמי תרגיל קטן בזיכרון. בזכרוני קראתי את הכתבה בגיל 11, ביום שישי בתל אביב. חיכיתי במכונית שחנתה ברח' דרך יפו, במושב האחורי. ההורים שלי הלכו לעשות קניות בחנות, ואני חיכיתי שיגמרו. בינתיים קראתי את הכתבה, וכשההורים חזרו, ניסיתי להסתיר את הכתוב, שהם לא יראו שאני קוראת כתבה על זונה נרקומנית.
ידוע כבר שהזיכרון הוא כלי חסר אמינות לגמרי, אבל במקרה הזה הוא הוכיח את עצמו יפה. הכתבה פורסמה ב-9 באפריל 82', שאכן היה יום שישי, אבל הייתי רק בת 10. מצד שני, זה היה אחרי יום ההולדת, אז אולי כבר ספרתי 11. כשנוכחתי שוב באמינות הזיכרון שלי, התחלתי לחשוב
בבלוג זה
בכל הבלוגים
