לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

לשאוף לנשוף

כינוי:  Xanty72

בת: 52



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ספטמבר 2003    >>
אבגדהוש
 123456
78910111213
14151617181920
21222324252627
282930    

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
9/2003

שנה הלכה, שנה באה ואני כפיי ארימה


עכשיו נורא אין, בייחוד בקרב חתולים מיזנטרופיים, להשמיץ את טקסי וחגי ישראל, ועל זה לא נותר לי אלא לומר – נא באוזן.

מעולם לא הבנתי את התיעוב כלפי החגים, את המוספים החגיגיים המסבירים לרווקים שבינינו איך להתמודד עם אימת העדר בן הזוג, איך לא להעלב כשיגידו "בקרוב אצלך". אני דווקא לא נעלבת בכלל, בסדר, מעיד על חוסר טקט, אבל מעיד גם על כוונה טובה, מה, לא? טוב, בטח אם היו אומרים לי שבוע לאחר הפרידה "בקרוב אצלך", הייתי פורצת בבכי, ואללה.

ואני? אני דווקא אוהבת את החגים, בעיקר ראש השנה. סילבסטר לא עושה לי כלום, אין בו תחושת התחדשות אמיתית, של כליית שנה וקללותיה, אבל לעומת זאת ראש השנה? פצצות לגבות ממש. אמא מתלבטת שבועות מראש מי יבשל מה, קונים מתנות, אוכלים עם המשפחה, נזכרים שהם דווקא די נחמדים. גישה אנשים, הכל עניין של גישה.

אולי זה נובע מכך שגדלתי בעיר מסורתית למדי, שבה לאנשים ברור ש-כ-ו-ל-ם אוכלים כשר, ושכולם שומרים על מצוות ברמה בסיסית, כך שיש בחג תחושה של יהדות אמיתית, והאמת? נעימה לי ההרגשה. אני יודעת שאני אמורה להיות קוסמופוליטית ולשים זין על מאפיינים שבטיים, אבל רבאק, אם אני שייכת לשבט פעוט, ש-23% מזוכי פרס נובל שייכים אליו, לא מגיעה לי קצת נחת?

אז אחרי ההתנצלות הארוכה, לא נותר לי אלא לאחל שתבוא עלינו שנה מצוינת, שנהיה מאושרים, ושכל האנשים שאנחנו אוהבים יהיו גם מאושרים, בריאות, אהבה, שמחה, סבלנות, סובלנות, והשתלבות חלקה בתנועה.

 

ועכשיו, רזולוציות לשנה החדשה:

  1. להפסיק לעשות סמים קשים.
  2. להפסיק עם הפרוזאק.
  3. לא להסתפר שוב.
  4. להתעמל.
  5. לחייך יותר.
  6. לדאוג שהאנשים שאני אוהבת ידעו את זה.
  7. להשתמש מדי לילה בקיסמים הדנטליים.
  8. למצוא נושא לתזה.
  9. לעשות מדיטציה או יוגה.
  10. למצוא עבודה לא בעסק המשפחתי.

 

שאיפות לשנה החדשה:

  1. להתקבל לסדנת כתיבה בבית אריאלה.
  2. לכתוב ספר.
  3. שהספר יתקבל בהוצאה כלשהי.
  4. למצוא אהבה.
  5. להיכנס להריון (??)
  6. להיות קצת יותר שלווה.

 

דברים של השנה שעברה שיש להודות עליהם:

  1. ההורים, שלמרות הכל, תמיד שם ומנסים לעשות את הטוב ביותר.
  2. האחים, שוין, שיהיו בריאים, גאווה גדולה היא לדעת שיש לנו אותם גנים.
  3. החברים, שידעו להיות כאלה גם כשלא הייתי במיטבי.
  4. אלי, שיודע כבר הרבה שנים לתת לי חווית אב מתקנת.
  5. הלימודים, שגורמים לי הרבה עונג ומזכירים לי במה אני מוצלחת.
  6. אווה, שעוזרת לתקן אותי.
  7. שמשמו עזב אותי.
  8. כל הספרים שקראתי השנה, הטובים והפחות טובים, כל אחד מהם משנה אותי קצת.
  9. אני, שמגלה בי דברים שלא ידעתי שנמצאים שם.

  יצא צנוע השנה J.

מי יתן ויהיה רק טוב.

אמן.

 

 

נכתב על ידי Xanty72 , 26/9/2003 16:43   בקטגוריות משפחתי וחיות אחרות  
8 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   2 הפניות לכאן   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של שלומית ב-30/9/2003 19:40



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לXanty72 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Xanty72 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)