לשאוף לנשוף

לפני די הרבה זמן הפסקתי "לחפש" אהבה. אני מדברת על לפני שנים. באמת היה לי מזל בקטע הזה, במשך שנים הייתי בסוג של מונוגמיה סדרתית, והתקופה האחרונה הייתה תקופה של להיכנס פנימה ולבדוק מבפנים, לא תקופה של דייטינג. היו פה ושם, אבל מעטים.

אני באמת לא חושבת שיש משהו רע, או פתטי בחיפוש אקטיבי של אהבה. לי זה לא מתאים, ניסיתי, אני לא הצלחתי, אחרים הצליחו. אני חושבת שגם זה חלק מההיכרות עם עצמי, לדעת מה מצליח לי ומה לא.

לפני חמש או שש שנים עשיתי סדנת זוגיות, שהייתה מאוד מוצלחת. היינו קבוצה של כ-20 אנשים וזו הייתה סדנה עם עבודה מעשית, נגיד, היינו צריכים לצאת לדייטים עם חברי הקבוצה, גם בנים וגם בנות, ואח"כ היינו נותנים אחד לשני משוב על מה שעובר ומה לא עובר. זה חשוב, באווירה לא שיפוטית, לשמוע מה חזק ומה חלש. למשל, היה אחד מהבחורים בקבוצה שנפגשתי אתו. אחרי שעה וקצת הוא התחיל לפהק, אני הנחתי שהוא משתעמם אז חתכתי את הפגישה, ואח"כ, כשדנו בזה, התברר שהוא נורא נעלב מזה שפתאום קמתי והלכתי, כשמבחינתי לא קמתי והלכתי, אלא לא רציתי לשעמם.

אחד התרגילים הקשים בקבוצה היה שכל חברי הקבוצה היו מעבירים משוב שלילי על אחד החברים. חוויה מאוד לא נעימה, לשמוע קבוצת אנשים אומרת איפה אני לא בסדר, אבל שוב, חוויה חיונית. הייתה אתי בקבוצה בחורה אחת, אני דווקא חיבבתי אותה, אבל כשהגיע זמן המשוב השלילי, אחרי מה שאמרו לה, היא כל כך נפגעה, שהיא עזבה את הקבוצה. אני זוכרת שאח"כ כתבתי לה מכתב מאוד אוהד, אין לי מושג אם היא ראתה אותו או לא.

ראיתי אותה בהפלגה. היא עשתה כאילו היא לא זיהתה אותי, מה שהיה לי מאוד ברור, בכל זאת, ראיתי אותה ברגע שמבחינתה היה מאוד משפיל, וסביר היה שהיא לא תרצה לדבר עם מישהי שמזכירה לה את הרגע הזה. אבל בגלל שהיה לנו סוג של עבר משותף, היה לי מעניין להסתכל עליה, לראות מה השתנה. כלום לא השתנה. אותה התנהגות של מזדיינת עלאק מגניבה, אותו פאסון מטומטם של "אני רוצה רק סקס", שמשאיר אותה כשזה כל מה שהיא מקבלת, כשבעצם היא רוצה הרבה יותר.

זה קצת העציב אותי, מתחת לפאסון הזה היא באמת הייתה בחורה מתוקה, שלא נותנת לאף אחד לראות את זה. אבל זה גרם לי לחשוב על העניין הזה, של "לחפש אהבה". אנשים ממשיכים שנים לעשות אותו דבר, להתנהג באותו אופן, ולא להבין למה הם נכשלים בדיוק באותם מקומות. זה גורם לי לתהות על הפחד הזה, להכיר את עצמנו באמת. אין ספק שהחוויה שהיא עברה אז בקבוצה הייתה חוויה קשה, אבל יכול להיות שאם היא לא הייתה מנתקת מגע, משהו היה משתנה. אני יודעת שאצלי הקבוצה בהחלט הייתה מנוף לאיזשהו תהליך, שאורך כבר שנים, וכנראה לא ייגמר לעולם, אבל עדיין, תהליך, בעיניי לפחות, נראה עדיף על תקיעות מוחלטת.

היה עוד משהו מעניין בהפלגה הזו - אני נוטה להיות מאנשי ה"מסתכלים מהצד", וזו בהחלט הייתה אחת ההערות השליליות שקיבלתי אז בסדנה ההיא, הם אמרו שאני לא נותנת מעצמי כלום, ומי יודע איזה פחדים העמידה שלי מהצד מסתירה. הפעם, בגלל שהייתי "בתפקיד", הכרחתי את עצמי להשתתף בכל מני משחקים ופעילויות. היה טוב, כי "התפקיד" הכריח אותי לצאת מעמדת הצופה, כמובן שלא לגמרי, אבל הייתי שם, ולא קרה שום אסון, אפילו די נהניתי. אז אני לא צופה שינוי אישיותי מובהק, אבל נעים לדעת שאני יכולה להשתתף, וליהנות מזה.

ומרוב התעסקות בנושאים טפלים, שכחתי את העיקר, והעיקר הוא, כמובן, לגרום לנשרק'ה אושר, מה שסווידיגאילוב הכי יודע לעשות, והפעם הוא תרגם את סיפור הפורנו שהכי מחרמן אותי בעולם, ואפילו הוריד את הקטע המגעיל מהסוף.

נהניתם? אל תספרו לנו!