הלכתי לאדון רופא שיתן לי מרשם לגלולות. כן, אני יודעת, אמרתי שלא אקח, אבל אמרתי את זה בימים בהם סקס היה זיכרון נוסטלגי מעורפל, ובימים אלה, בהם בבוקר עליי לצאת מהמיטה בזהירות, כדי לא לדרוך על שקיקי גומי מלאים בחומר גנטי משובח, המצב מאוד השתנה.
מוזר היחס שלי לגלולות. הן איכשהו מפחידות אותי, כאילו, אם אני אקח, אני מייד אהפוך עקרה, ושלום על ישראל. גם מזמן לא לקחתי, כך ששכחתי מה תופעות הלוואי שלהן. אחרי התייעצויות מאסיביות נפל הפור על גלולות בשם "מליאן", שהן:
א. בעלות מינון הורמונאלי נמוך במיוחד.
ב. אני מקווה ששמן ישפר לי את קארמת הזכייה בלוטו (לא, אני לא ממלאה, למה להיות קטנוניים?).
וכך, בעוד הרופא משרבט מרשמים להאפי פילס ולגלולות, בהסח הדעת, הוא אמר, "את יודעת שהגלולות האלה בטוחות רק אחרי חודש, נכון?". הסתכלתי עליו בתימהון, ואמרתי לו, "אדון ד"ר, זה אומר שצריך להמשיך להשתמש בקונדומים?", "כן", ענה בעליצות האדון ד"ר. "לא נראה לך שזה קצת, אהמ, מחמיץ את המטרה?", "תשמעי, זה הכול הסתברויות סטטיסטיות, את יודעת", עכשיו אני תוהה, איך תרגיש מיקה הקטנה, שתיוולד כתוצאה מכשל סטטיסטי?
בחיי שבנעוריי זה לא היה כך, בגלולות אז היו כל כך הרבה הורמונים, שהן מנעו הריון, חיסלו שיעור יתר, הגדילו את השדיים, וריפאו חצ'קונים, ועכשיו, מה זה הגלולות הקוקסינליות האלה?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
