| |
לשאוף לנשוף |
כינוי:
Xanty72 בת: 53 פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
אוקטובר 2003
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | 31 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 10/2003
ככה תזחלי.
כשהייתי קטנה, הדרך הכי יעילה של אמא שלי כדי להעניש אותי הייתה סיילנס טריטמנט. בכל פעם שעשיתי משהו לא בסדר, היא הייתה מפסיקה לדבר אתי. זה היה מרסק אותי לאטומים. הייתי מסתובבת בבית, ועושה הכל כדי להיות ילדה טובה, מנקה, מסדרת, מטפלת באחים, מתרפסת, רק שהיא תחזור לדבר אתי. בכל פעם שזה קרה הייתי בטוחה שהיא לעולם לא תדבר אתי שוב, ולא משנה שכל פעם היא חזרה לדבר, בכל פעם פחדתי כאילו זו הפעם הראשונה.
מאז אני יכולה לסבול כמעט הכל, חוץ מזה. לקראת הסוף עם משמו כבר הגעתי למצב שניסיתי להרגיז אותו בכוח, רק להוציא תגובה אנושית, אולי זה ישמע חולני, אבל הייתי מעדיפה שהוא יוריד לי סטירה, ולא ההתעלמות התרבותית הזו.
עד היום, כשכועסים עלי התגובה הראשונית שלי היא להתרפס, לא לתקוף בחזרה, להתרפס.
המגוחך הוא, שנשבעתי לעולם לא לעשות את זה, ומסתבר שהדרך היחידה להוציא תגובות אנושיות ממשמו, הייתה סיילנס טריטמנט. אנשים הם יצורים מצחיקים.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
