לשאוף לנשוף

"בדרך כלל, אין מה לקבל מנשים בטיפול... כמי שנמנים (הפסיכולוגים, א.ר) עם אסכולת האגואיזם חסר הרחמים, הם נאבקים בציניות הגדולה ביותר בנשים קצת אבודות כדי להפוך אותן למכשפות מרושעות, לאגוצנטריות שלא יאומנו, שמעוררות גועל מוצדק. אסור להפקיד שום ווידוי, בשום מקרה, באישה שעוברת בין ידיו של פסיכואנליטיקאי. קמצנות, אגואיזם, טפשות מתנשאת, חוסר מוחלט של חוש מוסרי, חוסר יכולת כרוני לאהוב; כזה הוא דיוקנה של אישה 'בטיפול'". (מישל וולבק, הרחבת תחום המאבק, ע"מ 99)

אתמול התקשר אליי מישהו שאני מאוד אוהבת, ושאל אותי, "תגידי, הזה של וולבק, עם טיפול שהורס אנשים, מאיפה זה?". תוך שנייה מצאתי את הספר והעמוד, והתיישבתי בחזרה, מרוצה מזה שהזיכרון הצילומי שלי שוב הוכיח את עצמו. היום התברר לי שאותו איש אהוב לקח ברצינות את דבריו של וולבק.

בכל שנותיי במערכת החינוך, היו לי שני מורים שהערצתי: זמברג, המורה להיסטוריה, ויעל, המורה לספרות. זמברג הסביר לנו שאסור לקחת ספרים יותר מדי ברצינות, ושאין להוריד את גלימת הספקנות ולו לרגע. זמברג צדק. אני אוהבת את וולבק אהבה גדולה. תמיד אני מדמיינת אותו כילד זועם שמסתובב בחנות חרסינה, זורק כל מה שיש על המדפים לרצפה, ואז מחרבן על זה, ומורח את החרא יפה יפה. מהצד זה עשוי להיות מחזה משעשע, מה גם שיש לי חיבה מטורפת לקביעות פסקניות. תמיד נראה לי שיש איזושהי אמת מאחוריהן, אבל הוא לא האיש שהייתי לוקחת בתור מורה לחיים, הו לא. ילדים, היזהרו מסופרים, זה שחלקם מבריקים, לא אומר שהם לא מופרעים לגמרי.

אבל זה דווקא גרם לי לחשוב על פסיכולוגים, או על אנשים שהופכים כעת לפסיכולוגים קליניים. דרישות הקבלה לתחום מטורפות לגמרי - צריך ממוצע תואר ראשון של לפחות 92, ומדובר בתואר ראשון קשה, לא כזה שהציונים המעולים באים בו בקלות. אלא אם מדובר באנשים ממש ממש ממש מבריקים, מי שמתקבל לקלינית הם אנשים שהשעו את חייהם למשך כמה שנים, כדי לשבת ולהוציא את הציונים המהממים האלה. מה זה אומר עליהם? אני באמת רוצה שמי שיטפל בי, או ביקרים לי, יהיה אדם שהשעה את חייו למען מטרה אחת גדולה? אנשים כאלה קצת מפחידים אותי, אובססיה לדבר אחד מאוד מאיימת עליי, ביחוד כשהדבר הזה הוא לטפל באחרים.

מתי יש להם זמן לקרוא ספר, ללכת לסרט, לשוחח עם חברים, לשמוע מוזיקה, או ללכת לרקוד? איך אני יכולה לצפות שאדם שמוכן לוותר על כל הדברים האלה יוכל לתקשר אתי?

פעם הכרתי בחורה מופרעת על כל הראש, באמת, המישהי הזו סיימה את לימודיה בממוצע 98, מצטיינת דיקאן, וכעת סביר להניח שהיא לקראת סיום ההתמחות שלה. היא תהיה מטפלת, וזה חזיון בלהות.

אם ציונים הם המדד העיקרי, לאן הולכים כל אלה שיש להם גישה טובה לאנשים, יכולות אמפטיות נפלאות, אינטואיציות טובות, והיגיון בריא, דברים שהם כלי עבודה של פסיכולוג לא פחות משינון התיאוריות של לאקאן, אבל שלא היו מוכנים להפסיק לחיות במשך כל התואר? ? הם לא יטפלו באנשים, והסייקו ביצ' ההיא כן.

אה, אתמול קיבלתי הודעה מפייפאל, שמישהו ניסה לפרוץ לחשבון שלי, והם מבקשים שאעדכן את הפרטים, כדי שיוכלו לטפל בזה. בתמימות התחלתי לענות על הטופס, עד שהגעתי לשאלה בנוגע למספר לצורך משיכת כסף, מה שנראה היה לי קצת חשוד. לא שלחתי להם. אני עוד לא יודעת אם עבדו עליי או לא, אבל נורא מפחיד לראות באיזו קלות זה יכול לקרות, ועוד אצלי, שקונה לא מעט ברשת.