היה בסופר פארם מבצע, "קני שתי חבילות של מוצרי קוטקס, הוסיפי 39.9ש"ח, ותקבלי (ה"תקבלי" הזה קצת מוזר כאן, 40 שקל הם לא מעט כסף) מכשיר לגיזום קו הביקיני". האמת היא שעוד בזמן שהותי בארה"ב הברית שקלתי בחיבה את רעיון קניית הפוסי-טרימר, אבל בסופו של דבר לא יצא. שמחתי נורא שהסופר-פארם מאפשרים לי לרכוש בזיל הזול מכשיר שיאפשר לי להפוך את נשרק'ה לחתיך הורס, אז מייד אצתי, קניתי *עוד* תחתוניות, וקיבלתי את הפוסי טרימר.
היום שקלתי להשתמש בו לראשונה. ניגשתי למטען הסוללות, בחרתי סוללה, הכנסתי לפוסי-טרימר, ניסתי להפעיל, לא פעל, קיללתי את עצמי על בזבוז של 40 שקל, והתכוונתי להמשיך בחיי. כשהגיע הזמן לנמנם את שנת הצהריים הקדושה, הזזתי את מכשיר הזוועות מהמיטה, והוא היה נורא חם, פתחתי אותו, הוצאתי הסוללה, קראתי עוד חצי עמוד בספרו הלא משהו של קובן, ופתאום נשמע "בום!" עז. "הסקאדים הגיעו לאשקלון!" חשבתי באימה וזינקתי מתחת למיטה, אבל אז ראיתי שהכול מכוסה אבקה שחורה, ושחתיכות פלסטיק מפוחמות דבוקות לתחת המדהים שלי. הסוללה המזוינת התפוצצה! פשוט התפוצצה.
אני תוהה, האם מצב ההלם שאני שרויה בו מצדיק קסאנקס?
אם אנחנו כבר בענייני העולם התחתון: הדבקתי, בשעה טובה, את המדבקה מונעת ההריון. יש בזה משהו נורא גס, בסימון הפיזי הזה של "זמינה למין ללא סכנת הריון", אבל לא באתי לדון במשמעות הסמלית של המדבקה, אלא במשהו הרבה יותר בסיסי: מסביב למדבקה נהייתה קצת ג'יפה מדבקתית כזו, איך מנקים את זה?
נ"ב: בהזדמנות זו אני רוצה להודות לקוראותיי המסורות שהביאו לידיעתי את עצם קיום המדבקה, אין ספק שמדובר בפתרון מעולה למישהי כמוני, שלא מצליחה לזכור לקחת תרופות בצורה סדירה.
עכשיו, אם תסלחו לי, אני הולכת להרהר בכמה הייתי קרובה למות, ומה היא משמעות החיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
