לשאוף לנשוף

Love is Blindness

מוזר, שגיאות של אחרים באנגלית אני מאתרת, את של עצמי לא. מעניין למה זה קורה. וספרדית? אני כותבת בלי שגיאות כמעט, טוב, לא ממש חכמה, זו שפה פונטית.

היום אווה חוזרת, שבועיים היא לא הייתה כאן, נסעה לספרד. אני שונאת שאנשים שאמורים לטפל בי נעדרים. כאילו, הלו?! אני כאן ואני תלותית! גם זה מוזר, אני למעשה לא תלותית בכלל. כאילו, אין לי בעיה להיות, אבל התרגלתי להסתדר לבד. עצוב, לא? הרי אחת ההנאות בחיים היא לעשות דברים בשביל אנשים אהובים, אבל אני נורא פוחדת שאם אני אתרגל זה יפסק, אז לא, יכולה לבד, תודה.

אווה, אוף, אני מבולבלת היום. ספרד, בהחלט. אני אוהבת את ספרד. הספרדית שלהם הרבה יותר מוצלחת מזו הארגנטינאית, המלאה צלילים שמבוטאים בצורה לא נכונה, חסרת רוך. כשהייתי בת 13 עשינו טיול משפחתי בספרד, הטיול נמשך חודש, והכי אהבתי את האלהבמרה, בגרנאדה. הסתובבתי בגנים, ודמיינתי את עצמי כאישה של אחד המלכים, האישה המועדפת כמובן. מפני שכבר אז הייתי פולניה קטנה, בדמיוני אני קיבלתי את התכשיטים הכי שווים, וכל שאר הפילגשים קנאו בי. הא!

אווה טוענת שהיא מאוהבת בבן זוגה. היא הייתה נשואה, ועכשיו הנוכחי. יכול להיות שאווה דוברת אמת, היא רוחנית נורא זותי, וגם ההורים שלי מאוהבים, ואני מנסה להבין, איך? איך עושים שזה יעבוד? איך מונעים מהגוף להפוך להרגל? ומהנפש? על מה צריך לוותר?

שאלתי את ט. לפני כמה ימים, "את עוד מאמינה בזה?", והיא אמרה שכן, שהיא אופטימית. מאיפה מגיע הכוח להיות אופטימיים?

Fingers too numb to feel

הפרסומאי בבטי פורד נראה כאילו הוא מוכן לקחת אותי אליו הביתה, שוב. הפרסומאי מאוהב, לא בי. איך זה מסתדר? ואללה, לא יודעת. אולי בנים באמת יודעים לנתק? אולי בניתוק טמון העניין? האמנתי, ואני עדיין מאמינה שנאמנות היא החלטה מוסרית. החלטה שאני כנראה לא אקבל (אופס שעטת הקוראים הנמלטים, "היא בוגדנית זאת!"), פעם איילת אמרה שאסור לספר דברים כאלה. הם חוזרים אליך.

במסיבת שחרור של אורי וערן, אורי חטף אותי מאבישי, הצמיד אותי לדלת ונישק אותי בכוח, למה לא נשכתי לו את הלשון? כדי לא לעשות עניינים, לא נעים, מסיבת שחרור, ואז ראיתי את אבישי עומד מאחור, מסתכל, ולא עושה כלום. למה הוא לא עשה כלום? ואללה, כדי לא לעשות עניינים, לא נעים. יומיים לא דיברתי, ישבתי ובהיתי. כולה נשיקה. לקח עוד שנה וחצי עד שנגמר, אבל שם התחיל המוות, כי מילא שאני לא אגן על עצמי כדי לא לעשות עניינים, אבל שהוא לא יגן עלי? עד אז הגוף שלו היה לי בית. אני זוכרת את הפעם הראשונה בה שכבתי עם מישהו אחר, שום דבר לא היה במקום הנכון. אבל מה שווה בית שלא מספק שום הגנה?