זיו אומר/ת:
מה את מדברת, על טעמך האנין שמעתי, ועל כן רק דחקות איכות שולח לך.
shlomit אומר/ת:
סליחה, להבדיל בין תחת ואפרסק, באיזה קריטריון של איכות זה עומד?
זיו אומר/ת:
זה עומד בקריטריון אהבתך לסקס, איברי מין, תחת וכל הנגזר ממנו.
shlomit אומר/ת:
תחת? מה לי ולתחת?
זיו אומר/ת:
טוב, עזבי. ראית שבלסר משתתף באיזו הצגת חנוכה מטופשת עם פיי גוטמן ועומר ברנע?
shlomit אומר/ת:
לא נכון! מתי אתה קונה לי כרטיס?
זיו אומר/ת:
בהקדם. תתאפקי עד חנוכה?
shlomit אומר/ת:
לא יודעת, זה עוד מלא זמן!
זיו אומר/ת:
כן, בטח ייחרצו קמטים בפניו הענוגות עד אז.
shlomit אומר/ת:
לא, הוא בטח משתמש בקרם איכותי.
shlomit אומר/ת:
אולי היום אראה את משמו.
shlomit אומר/ת:
מייד אשוב.
shlomit אומר/ת:
חזרתי.
זיו אומר/ת:
אז התחלת לספר לי שיש לך היום דייט עם האקס שלך...
shlomit אומר/ת:
אין לי דייט, יש החזרת ציוד.
shlomit אומר/ת:
בעסה.
זיו אומר/ת:
יום שישי נפגשתי עם חבר לאיזה ג'חנון צהריים. הקיצר, בזמן שחיכינו לו למטה, הוא הגיח מהצד רכוב על אופניים. כשאמרתי לו שחשבתי שהוא בבית, הוא השיב שאקסתו באה לארוז והוא לא רצה להיות בבית. הוא נראה מרוסק. הוא חזר ושאל אם הוא היה צריך להיות שם לעזור לה.
shlomit אומר/ת:
איזה מסכן...האמת היא שאני לא ראיתי אותו מאז אותו יום. וכמובן שהוא לא היה צריך לעזור לה. זה פחות או יותר משול לזה שהיהודים ישאלו אם הם היו צריכים לעזור לנאצים לקבוע כמה גז דרוש להם.
shlomit אומר/ת:
אני מניחה שהיא עזבה?
זיו אומר/ת:
אכן. היתה תמימות דעים סביב הדעה הזו.
shlomit אומר/ת:
תמימות דעים זה טוב. אתה יודע, הקטעים האלה כל כך עצובים. אנחנו מגיעים לאהבה מתוך כל כך הרבה אי תמימות ונסיון קודם, שאיך יש לה סיכוי להצליח?
זיו אומר/ת:
זה נכון. הרי מבחינה סטטיסטית אין לה סיכוי להצליח. זה עדיין לו מפריע לנו לעטוף את הסבירות הנמוכה הזו במעטה של תקווה שלפעמים מטשטש את הצבע האמיתי של מה שבפנים.
shlomit אומר/ת:
אבל אולי עדיף לנסות להחליף את התקווה הזו בפיכחון? כאילו, אהבנו עם כל מה שיש לנו לתת, עבר, נשארנו בחיים, אהבנו שוב ושוב. למה אנחנו עדיין חושבים שאי שם יש מישהו שיהיה *זה*?
זיו אומר/ת:
נראה אותך מנהלת יחסים כשכל הזמן יושבת לך התודעה שהסבירות היא גבוהה לכך שבסופו של דבר לא יצא מזה כלום...
shlomit אומר/ת:
לא, לא זו התודעה שצריכה לשבת. אולי צריכה לשבת הידיעה שהפרפרים האלה לא יחיו לנצח, ושזה בסדר. שהם לא העיקר.
זיו אומר/ת:
לא יודע מה איתך, אבל אני עוד לפני שאני מוצא, אני יודע שתוך יום, יומיים, שנה, 5 שנים, הפרפרים האלה ימותו מזקנה.
זה אולי מצביע על העובדה המצערת מאד, שגם אם אנחנו יודעים שאין אי שם 'אחד', עדיין נמצא עצמנו בשלב כזה או אחר, מסכימים לחלוק את החיים שלנו עם איזה 'אחד'.
shlomit אומר/ת:
ומה ההבדל בין האחד שאתו נחלוק את חיינו ושאר האחדים?
זיו אומר/ת:
לדעתי, זה בדיוק העניין: ההבדל הוא זניח. מאד יכול להיות שאם תוחלת החיים שלנו היתה גבוהה בעוד, נניח, עשרים שנה, היינו ממשיכים לבחירה האופטימלית הבאה.
shlomit אומר/ת:
שהייתה אופטימלית ממש כמו זו שלפניה. אז עם מי בוחרים להביא ילדים?
זיו אומר/ת:
עם האופטימלי הנבחר, לא?
shlomit אומר/ת:
שהוא די אקראי, בעצם. ז'תומרת, לא שמתאהבים באקראיות, אבל הוא פשוט היה בזמן הנכון.
זיו אומר/ת:
לדעתי.
shlomit אומר/ת:
דעתי כדעתך. וזה עצוב. זה עצוב לא כי זה באמת עצוב, אלא כי טחנו לנו כל החיים אידיאל של אהבה רומנטית, ואז גילו לנו שהכל שקר, ולכו תזדיינו עכשיו עם הדיסוננס.
shlomit אומר/ת:
אני חושבת שהכי גרוע הוא שכבר אי אפשר לבוא לאהבה מתוך ניקיון. דווקא לסקס אני יכולה לבוא נקיה.
זיו אומר/ת:
כן. זה מפתיע?
shlomit אומר/ת:
זה מאוד מפתיע, כי הזדיינתי עם הרבה יותר אנשים מכפי שאהבתי, ועדיין, יש בסקס ראשוניות שאין באהבה.
זיו אומר/ת:
נכון, והרי לא צריך לאהוב בשביל להזדיין ומאידך כשאוהבים אז מאד רוצים את האלמנט הזה בתוך מערכת היחסים.
shlomit אומר/ת:
ואז עושים את זה כל כך הרבה, שהקסם אובד. איכס!
זיו אומר/ת:
אהבה?! זה מגעיל אותי!
shlomit אומר/ת:
לא מגעיל. מצער. אולי היינו צריכים להתחתן בגיל 22, אתה עם XXX, אני עם אבישי, ולא היינו מגיעים לתובנות האלה. מרבה דעת וכו...
זיו אומר/ת:
אני גם לא בטוח שאת צודקת כשאת אומרת שאם היינו מתחתנים בגיל 22, זה היה עובר מעלינו. זה היה יכול להיות יותר גרוע.
shlomit אומר/ת:
היינו פחות ציניים..
זיו אומר/ת:
בגלל הגיל או בגלל התנסות מועטה?
shlomit אומר/ת:
גם וגם. לא היינו עוברים בסחרור של התאהבות והתאהבות מחדש וחוזר חלילה. זה לא שההתלהבות פוחתת, או הלב כואב פחות כשהוא נשבר, אלא הידיעה שהוא ישבר, ושיחלים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
