- עההה אבההה? כחככחכחכ, כעעוום, טפו!
- אולי תוציאי את המברשת שיניים מהפה לפני שאת מדברת?
- חחחקקק, טפו! אז אתה שומע? החלטתי בראש השנה לעצב את הבית מחדש.
- אהמ.
- כן, חשבתי לצבוע את הבית עצמו בצבע שמנת, עם נגיעות של חמרה וצהבהב.
- עם מה?!
- נגיעות של חמרה וצהבהב.
- מה כל כך מצחיק בזה?
- שמעת את עצמך? "נגיעות של חמרה וצהבהב".
- אתה לא מעריך את הטעם שלי כמעצבת!
- אם יהיו נגיעות של חמרה וצהבהב, אני בטוח לא אעריך.
- כן, ואני אקנה לקליפאן שלי כיסוי חדש, כתום!
- אולי תקני כיסוי ורוד?
- יש כיסוי ורוד?!
- אני ממש מקווה שלא.
- אז תרשום, בספטמבר, אצלי, לצבוע את הבית.
- מה?
- באמת תיתן לי לצבוע את הבית לבד?
- ברור, מקסימום אני אקנה לך כיסוי חדש לקליפאן.
- למה שתקנה לי כיסוי חדש לקליפאן?
- כי זו הדרך היחידה להבטיח שלא תקני כיסוי ורוד.
הארי פוטר 6: איך עצוב לי, ויי ויי ויי.
מצד שני, לכל מי שטוען משהו נגד לימודים לא ריאליים: קי.ג'יי למדה לימודים קלאסיים. הא לכם!
ד"ר שקשוקה: בפעם האחרונה שאכלתי שם היה מגעיל ויקר. היום אחזה בי התאווה לקוסקוס והייתי בשכונה, אז קפצתי. השירות היה איטי להחריד, והקוסקוס היה איום ונורא. חתיכת בשר שומנית, מפרום חסר טעם, חמוצים מלוחים יתר על המידה, החומוס במרק לא התרכך, ועל התענוג הזה פלוס דיאט קולה שילמתי 55 שקלים. פוי.
הושיעו: לא מזמן שיטטתי באינטרט הזו, ומצאתי את לפטופ חלומותיי: הוא היה במגוון צבעים (ברור שגם ורוד, איזו שאלה טיפשית?), שקל קילו, ועלה 20 אלף שקל בלבד. היום רציתי להתבונן קצת במחשב הפלא ולפנטז, ולא מצאתי את הלינק.
היות ונראה לי די סביר שלא יהיו לי 20בעתיד הקרוב אלף להוציא על לפטופ, ורוד ככל שיהיה, מישהו יכול למצוא לי את הלינק? לפחות אזון את עיניי בפלא.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
