לשאוף לנשוף

ירדתי מהרכבת, וראיתי מישהו מוכר, גבר שניכר בו שהיה יפה, אבל עכשיו היופי הזה מתחיל לקרוס. הסתכלתי שוב, וזיהיתי את אופיר כ. שלמד אתי בתיכון. אחד מהכהים האלה, עם העיניים התכולות? הייתה לו כרס, וסנטר כפול, והוא היה לבוש כמו איש, עם תיק מסמכים ביד והכל.

הייתי נורא מרוצה מעצמי, איך אני לא הפכתי ל"אישה", והסתכלתי עליו קצת בעליונות. ואז הפנים שלו חייכו, חיוך גדול, הסתכלתי לאן הוא מחייך. חיכתה לו מכונית, ובתוכה בחורה, וילדונת שנופפה לו במרץ. שתיהן חייכו אליו בחזרה.

ואני? מובסת הלכתי למכונית. לבד.