כינוי:
Xanty72 בת: 52 פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
<<
ספטמבר 2005
>>
|
---|
א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
---|
| | | | 1 | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2005
ש' ומלחמתה בקקטוס האיום! הו, מונדייה, שיגעון הגננות טורף בי בכל פה. היום חזרתי עם הג'ינג'י מתל אביב, ובדרך הכרחתי אותו לעצור במשתלה, כי תקפה אותי תשוקה עזה ללוונדר. זו הדוגמנית אשמה, היא כתבה שהיא רוצה לקנות לעצמה עציץ לוונדר, ואני, אסקופה נדרסת של עולם הזוהר שכמותי, מייד הבנתי שזה מה היה חסר לי בחיים. עציץ לוונדר, שימלא את ביתי בריח ניחוח. לא משנה שהפריחה של הלוונדר היא בקיץ, וכעת יהיה עליי להשקיע שנה בצמח עד שהוא יפרח, לי יהיה לוונדר, סה פיני! על הדרך קניתי שק אדמה, דשן, שלושה עציצים ריקים ושפריצר כדי להשפריץ על התוכונים. אמרתי לג'ינג'י שיסחוב הכול לאוטו, שיוריד הכול מהאוטו, והתיישבתי לגנן. בעודי נאבקת עם המזמרה, ומנסה להבין למה הכוונה כשעל השקית של הדשן (דשן מעולה! הוא טוב לשנה שלמה!) כתוב "לקלטר מעט את האדמה אחרי פיזור הדשן". מה זה בכלל לקלטר? שמתי לב שהקקטוס השנוא עליי מסתכל עליי. יש שני קקטוסים שאני שונאת - אחד בגלל כושר ההתפשטות הנורא שלו. אני די בטוחה שהוא זומם להשתלט לנו על הבית, והשני בגלל שבכל פעם שאני משקה הוא תוקף אותי בתפרחת קוצים דקיקים שבקושי אפשר לראות, אבל הם מעצבנים להדהים. "הו, קקטוס מנוול", אמרתי למנוול, "יומך הגיע, היום אקיים את נדרי, ואעקור אותך!". אחזתי בנחישות במזמרה, חתכתי את הקקטוס, וניסיתי לעקור אותו. לא נעקר. הבאתי כף כזאת, התחלתי להעיף אדמה לכל הכיוונים. לבנזונה יש שורשים עמוקים, פפפפייי, חבל על הזמן! בסופו של דבר, כשכבר הייתי מכוסה קוצים של קקטוס, התעצבנתי, הבאתי את חפירה, העפתי בבוז כל צמח שעמד בדרכי (חבל שאין לנו כלב שאני יכולה להאשים בחורבן הגינה), הגעתי לשורשים של הבנזונה, ועקרתי אותו בעוז. מי שלא ראה אותי, מכוסה באדמה, חופרת וצועקת על הקקטוס, "תמות! תמות כבר, מוטפוקה!" לא ראה מחזה הזוי מימיו. טוב נו, לא כולל את אלה שאתמול ראו אותי דוחפת לעצמי לנחיר כדור נייר ואז לא מצליחה להוציא אותו, אבל זה סיפור באמת מביך.
| |
|