איך יודעים שיורד גשם? נהיה רטוב. איך יודעים שהבוקר הגיע? השמש זורחת. כעת, אחרי שגמרתי לציין את הברור מאליו, ולאור שיטפון הפוסטים בסגנון עדות "תוגת החצב", לא נותר לי אלא לצטט את הט', האחת והיחידה. היא כתבה את זה בפורום אחר, בזמן אחר, אבל כמו כל יצירת מופת קלאסית, זה נכנס לקאנון:
כואב לי הראש
לוחצים לי הסינוסים.
צבה לי הגרון.
דולף לי האף.
מסמורטטים לי הפרקים.
כן, כואב לי ואני מקטרת. בימים טרופים אלו גם זה סוג של פטריוטיזים. אבל לא בגלל זה אני כאן.
לא מהיום אני בפורום הזה, וברור לי לגמרי מה יתחיל היום. אתם תפתחו את החלון תראו את האפרפר בחוץ ומייד יגיח הטום וורלין האישי שלכם שנם עד עכשיו את שנת הקיץ שלו. תכף יהיו כאן ציטוטים של שירי-חורף ומישהו כבר יגיד שהכי הוא אוהב את הרוכבים-בסופה כי ברור שג'ים קלט נכון את מהות הסתיו.
עוד מעט קט יועלו כאן הגיגי 'היום ראיתי נחליאלי וזה הזכיר לי את אהובי שעזב אותי' (ע"ע תת-נושא מנייאק של אהבת-קיץ). לא תספיקו למצמץ והעצים כאן ילבלבו בעשרות משאלי "איזה-שיר-אתם-הכי-אוהבים-לשמוע-מתחת-לפוך-עם-שוקו-חם".
לא תסיימו את ה'זון' מהג'ק רובינ.. ופתיתים או סנופקין יספקו את המתכון האולטימטיבי של סחלב-כמו-בסיני, הלוכד יתרגם את פושקין שהוא כידוע אדם שבאמת ידע חורף מהו לא כמו כמה לבנטינים רופסים כאן.
אז,כמו שאומרת המורה נחמה, שלא תגידו שלא הזהירו אתכם : הראשון שמתפייט כאן על הסתיו, הראשון שמתעלף מהחורף הממשמש עלינו, יקבל ממני מלוא הטנא יבול החורף: טישו עם סמכטה בהקדשה אישית.
נראה אתכם "גבר" עכשיו!
הבלוג הוא אני, ואני נוסעת לסופ"ש "הכול כלול" באנטליה המעטירה. נעמתם לי מאוד, נתראה ביום ראשון (בהנחה שאין שם אינטרנט). תבלו ותתנהגו יפה. קיסי קיסי!
בבלוג זה
בכל הבלוגים
