כינוי:
Xanty72 בת: 52 פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
ספטמבר 2005
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | 1 | 2 | 3 | | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | 9 | 10 | | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | 16 | 17 | | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | 23 | 24 | | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | 30 | |
הבלוג חבר בטבעות: | 9/2005
לה לה לה אפצ'י!
היום התחיל בסדרת עיטושים. לו הייתה זו תחילתו של סיפור, בטח הייתי כותבת: "מרגע שא' התעוררה, היא לא הצליחה להפסיק להתעטש", זה יכול היה להיות סיפור גוגולי כזה, העיטושים שלי היו יכולים לצאת לכבוש את העולם.
אבל כאן זה לא סיפור, אלא החיים שלי. בד"כ, מכיוון שאני נסיכה, העיטושים שלי קטנים וענוגים, מן מחיטת אף מובלעת וחמודה שכזו, אך לא היום, הו לא. ברגע שהגעתי לחנות זעזעה אותי סדרה רצופה של שישה עיטושים עצומים, כאלה שגרמו לקונים להסתובב ולהסתכל עליי בגועל, ולי לרוץ בנפנוף ידיים נדהם לחפש טישיו. כשישבתי במשרד תקפו עוד ארבעה, אבל שם הייתי לבד, אז אף אחד לא נבהל.
אח"כ, כשהג'ינג'י הסיע אותי לרכבת התחלתי להגיד לו, "אל תשאל איזו התקפת..", כשהוא צפה בהדגמה חיה של התופעה, שבעה, ברצף, או ברסס, תלוי איך מסתכלים על זה. בעודו יושב מזועזע, מכוסה ברסיסי רוק ונזלת, הוא מלמל משהו על אנשים מגעילים שלא יודעים מתי להשתמש בטישיו, וציווה עליי לצאת מהמכונית. אספתי את שאריות הכבוד העצמי שלי, התעטשתי עוד פעמיים, ויצאתי מהמכונית.
שאר היום עבר בסדר, וחבל, לא הייתי מתנגדת לרסס את מרצה השואה שלי בקצת רסס מוחטה, לאור הציון המביש שקיבלתי.
המלצה לפוסט מעניין: אופה עוגות הכלה כתב פוסט על ההתייחסות של אודטה לריטאלין.
למרבה המבוכה, אני מחבבת את אודטה. היא קנתה את עולמה אצלי באיזו תוכנית מתיחות - עבדו עליה שהבת שלה (שהייתה אז ממש צעירה) נכנסה להריון מעדי ברקן, ושהם מתכוונים להתחתן. בשיא הקוליות היא אמרה לשניהם שאלה החיים שלהם, ושהיא תתמוך בה בכל החלטה. אבל בלי קשר לחיבה שלי אליה, הכתבה הזו מטופשת, והעיסוק שלה בסיינטולוגיה בעייתי בעיניי. באופן עקרוני אני חושדת באנשים שמאמינים בקשקוש הזו. כאילו, מה יותר מעליב מאשר להאמין בדת שהתחילה בתור דאחקה?
אבל אני אומרת, אדם באמונתו יחייה, עד שזה מגיע להתנגדות האובססיבית שלהם לתרופות, בעיקר לתרופות פסיכו-אקטיביות, הפעם זה ריטאלין. ריטאלין אינה תרופה שיש לחלק להמונים, ומאוד יכול להיות שיותר מדי ילדים מקבלים את התרופה רק כי למורים אין סבלנות להתעסק אתם, אבל בהמון מקרים זו תרופה מצילת חיים. הפסילה הגורפת שלהם, על סמך מידע לא מבוסס וחצאי שקרים היא מסוכנת ומבוססת על בורות. אבל בעצם, תקראו אותו.
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
