לשאוף לנשוף

ובשעה טובה, 48 מצא דירה. האמת שכאן יצאתי פארשית לגמרי. בשבוע שעבר, עם התקרב שעת השין, התחלתי להיות יותר ויותר עצבנית, כשהשיא הגיע בשיחת טלפון אחת שבה צעקתי עליו, "תקשיב לי טוב! אין מה שאתה רוצה! זה לא קיים! תפסיק עם השטויות ותמצא דירה כי העניין בלתי אפשרי כבר! תתבגר!", אחרי הצעקות הרמות, הוא הסכים אתי, והיה מוכן להתפשר על דירה מאוד נחמדה, ברחוב דובנוב, (שהייתה היחידה שראיתי, הסבלנות שלי לדברים כאלה באמת מוגבלת). אחרי שהוא כבר דיבר עם בעלי הבית, עורכת הדין של בעלי הדירה הציבה את התנאים הבאים:

ששני ערבים יגיעו אליה למשדר, עם תלושי שכר, ויחתמו כל אחד על ערבות של 15 אלף שקלים, ושגם 48 יגיע אליה, ויחתום על ערבות נוספת, נחשו באיזה סכום. הניסיונות להסביר לה שהיא בהזיות קשות ולא ממש יודעת על מה היא מדברת עלו בתוהו, והדירה נפלה.

המצב הגיע לכלל ייאוש, וההחלטה שהתקבלה הייתה לאכסן את החפצים בסטורג', ולנדוד. 48 כבר דמיין את עצמו, אוחז צקלון דל, מסתובב בין חברים וקרובי משפחה שיוכלו להלין אותו. ואיך נגמר? אה? איך? טוב ששאלתם.

יום לפני שהדברים הועברו לאחסון, מישהי מהעבודה הציעה לו לראות דירה, הדירה מצאה חן, איך לא תמצא חן? אזור מעולה, שני חדרים, משופצת, מקסימה, יש בה חדר ארונות, ואולי אפילו פרופילים בלגיים! (מאיפה לי לדעת? כאילו שהייתי מזהה פרופיל בלגי גם אם היה רוקד מולי ערום), וכך, היחיד שהאמין עד הרגע האחרון שימצא את דירת חלומותיו, יצא צודק. ומילא צודק, כל הפאר הזה? במחיר המגוחך של 475$. אם אתם מרגישים רעידות, זו אני, חובטת את ראשי במסך.

Baby, u right, me wrong.

היום הוא התקשר, פעמיים. הייתי באמצע שיעור, לא יכלתי לענות. עסקי הפארקטים הביאו אותו לעיר הזעיקה שלי. זעיקה זעיקה, אבל אם אחד הקבלנים הגדולים יבנה וילה, ככה על הים, לא ישים פרקט תואם לדשבורד של היגואר? באבוהה ישים.

זו ש בטח מחייכת לעצמה, ואומרת שהנה, הגיע תורי בסבב. מכירים את הסבב? לאנשים, גברים ונשים, שיש, או שהיו להם הרבה פרטנרים, יש סבב. ככה, בעת שעמום, עוברים על הזיכרון של הטלפון, ואומרים, "נו, הנה זותי, ואללה, נחמדה דווקא, אולי נרים טלפון". כשהייתי עם משמו הוא ראה אותי באיזה פרומו בטיוי, ומייד התקשר, כי הופעה בטיוי מייד מקפיצה לראש הסבב (לא עשיתי עם זה כלום, בנזוג וזה). מסתבר שגם ביקור בעיר דרומית מהווה מקפצה טובה. משעשע אותי העניין.

ולסיכום המלצה: היא רק התחילה, אבל אני צופה עתיד גדול, קבלו אותה, לארה.