היום ראיתי את הדוקו "כלות מאוקראינה", לא ברור איך זה קרה רק עכשיו. לא ידעתי על מי לרחם יותר, על הגברים או על הנשים. נראה לי שעל הגברים. לנשים אין ברירה, באוקראינה אין אוכל ואין עבודה. במקרה כזה, כל מה שנשאר לנשים למכור זה את היופי והנעורים שלהן. אבל הגברים, פאק, הגברים האלה. אני מבינה כמה בדידות יכולה לבלוע מישהו. השאיפות של רובנו בסופו של יום די פשוטות, לחזור הביתה למישהו שמחבב אותנו, ליצור איזשהו מקום שיהיה נעים, זה לא אמור להיות כל כך מסובך. אבל הגברים בסדרה לא הצליחו למצוא את זה. היו להם שלל הסברים, ביניהם ההסבר הצפוי, שנשים היום שכחו איך זה להיות נשים, וזה החמיץ לי את הבטן. שינו למסכנים האלה את חוקי המשחק בלי לשאול אותם ובלי להודיע להם, והם, מה רוצים? אישה שתבנה להם בית?
אני מנסה לחשוב על עומק הייאוש שגורם למישהו להבין שאף אישה לא תאהב אותו, ושהדרך היחידה שפתוחה בפניו היא לקנות אישה (ואני דורשת מחיאות כפיים על זה שאני אפילו לא מתייחסת לזה שאנחנו חיים בעולם שנשים בו הן מטבע עובר לסוחר, תודה). איך מישהו קם ומחליט לנסוע לארץ רחוקה, שהוא לא דובר את שפתה, ולקנות שם אישה? ושם, מה? לעמוד באולם מלא נשים שרוצות כרטיס החוצה ולבחור אחת? אפשר לחיות עם ההרגשה שאתה כרטיס הטיסה של מישהי? הם באמת מאמינים להן כשהן אומרות שהן אוהבות אותם? אם הן מאמינים להן, יש להם מושג מה זו אהבה?
אחד הגברים שם קנה לאישה שאמורה מצעים וילונות חדשים, כלים לבית, עד אז הוא השתמש בכלים חד פעמיים כי הוא שונא לשטוף. הוא לא ידע איך ליצור לעצמו בית, המסכן.
לפני כמה שבועות הייתה הכתבה הזו בנרג', והיא עשתה לי אותו סוג של כאב בטן. גברים בשלהי ימיהם אורזים המון כדורי ויאגרה ונוסעים לקניה לזיין נערות צעירות, שם הם אפילו לא צריכים להתחתן עם הבחורות (שימו לב לגזענות: את השיקסעס מביאים הביתה ומתחתנים אתן, עם השווערצס מזדיינים במקום רחוק), רק לתת להן כסף לאוכל. יש להם מספיק מודעות עצמית כדי להבין כמה זה עצוב? כמה זה משפיל אותם? איך אפשר להתרגל לידיעה שהדבר היחיד שישיג לך חום זה כסף? אפשר בכלל?
באופן עקרוני אני חושבת שגברים הרבה פחות טובים מנשים בלהיות לבד. אין להם רשתות תמיכה, אין להם מי שידאג להם. בדרך כלל נשים חסרות בן זוג מוצאות לעצמן קבוצה, שהופכת למעין משפחה, גברים זולגים לתוך עריריות מעציבה. כל כך הרבה בדידות שם בחוץ, ואנשים שלא יודעים בכלל מה להתחיל לעשות נגד זה.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
