לשאוף לנשוף

נשבר לי כתר, לא שן קדמית, ירחם האל הטוב, אבל שן שרואים כשאני מחייכת. ביום שישי, כשהתרחשה הטרגדיה, אצתי לרופא השיניים שיעשה עם זה משהו, הוא אכן מרח דבק, החדיר לי אותו לפה (הי הי, זוכרים שפעם הייתי כותבת פה על סקס? השבוע התחשק לי לכתוב קטע אירוטי, וקרסתי תחת עול המכובדות), גבה ממני 50 שקל, שוב הציע לי יישור שיניים, ובאמת, אחרי חצי יום, זה נשבר שוב. אם הייתי מדביקה בדבק שלוש שניות זה היה יוצא יותר זול, ומחזיק מעמד יותר זמן.

יש לי עכשיו תור אצל רופ"ש אחר, ואני סקרנית לדעת אילו טרגדיות הוא יגלה שמתחוללות אצלי בתוך הפה, וכמה פעמים יציע לי ליישר את השיניים.

יום אחרי:

הזה שמחזיק את ההוא נשבר, ועכשיו אין ברירה אלא לעשות שתל, שאלוהים ייקח אותם. לא הבנתי למה הרופא מחייך כל כך, עד שראיתי את מחיר השתל, 6000 שקל. מכירים את השלב הזה, בו מסתכלים על משהו מחריד שעולה המון כסף לתקן אותו ומנסים לשכנע את עצמכם שזה בעצם לא ממש נורא? ובכן, כן...

מייד פניתי בתלונות לזוגי, שהודה באשמתו, כראוי, ולזוגתי, שאמרה שהיא מכירה מישהו שעשה טיפול שיניים אצל רופא ערבי שלמד באוקסבירדג', הקליניקה שלו ממש קרובה לירושלים, וזה עלה חצי מחיר. מכירים את הקטעים האלה, שרואים מישהו שנסע לדיר-אל-בלאח לתקן את האוטו, החמאס רצח אותו וכולם מצקצקים בלשונם ואומרים, "נו, באמת, שווה למות בשביל לחסוך קצת כסף?", ובכן... כן.

אבל עוד חזון למועד ההשתלה, קודם מחכה לי עקירה כירורגית שאמורה להוציא את שרידי האלוהים יודע מה שנשארו לי בפה.

חרא עולם, אמרתי כבר היום?

חתונת השנה: בינתיים, מאירוע צנוע זה הפך לאירוע שיהיו בו-150 איש, והיד עוד נטויה. באמת אין שום דרך לחמוק מזה?

אהמ, לאור התגובות נראה לי שהתעוררו כאן תקוות שווא: אחי מתחתן, לא אני.

בגלל הבחירות בליכוד לא היה "חוק וסדר, מדור מיוחד", שמישהו יגיד לפייגלין הזה, עם הכוס שצומח לו על הפרצוף, שבכל רגע נתון עלילותיו של גורן הנחשק מעניינות אותי הרבה יותר ממנו. ואם כבר מרכז הליכוד, בוודאי תשמחו לדעת שאני כבר לא חברת תנועה, פרשתי בשיא!