לשאוף לנשוף

כשהמשפחה שלי חזרה מהשליחות באורוגוואי (נורא אקזוטי לכתוב את השם הזה, הבלונדיני נולד שם) הייתי בת 6, עם מבטא דרום אמריקאי, רך כזה, נעים. תוך חודש הוא נעלם, בכוח, פינה את מקומו למבטא ישראלי (למרות שעד היום יש כאלה שטוענים שיש משהו שונה שם בצליל). מוזר, כשחזרנו מהשליחות בארגנטינה הבלונדיני היה בן שש, ועד היום יש לו מבטא, אולי זה קשור לביטחון עצמי, לצורך להיטמע כמה שיותר מהר. אמא שלי מדברת בשגיאות הכי מצחיקות בעולם, אבל קוראת כמעט רק בעברית, אבא שלי מדבר מצוין ומתנסח יפה, אבל לא קורא ולא כותב, ז'תומרת, יודע קרוא וכתוב, אבל לא נהנה מזה. קונים לו ספרים בספרדית, ודיינו.

הם מנסים לדחוף אותי ללמוד בארה"ב, יש לנו קשרים בבוסטון ובוושינגטון, ובת דודה של אמא, ד"ר לפסיכולוגיה, שמסבירה לי ששם בבוסטון נשים רווקות בגילי הן לא משהו מוזר.

בשבילי אין שפה אחרת.

ולמה כל זה? בגלל סייד קשוע. פגשתי אתמול את ורדי ואלכס, הם בביקור מולדת קצרצר, והלכנו למלא את מלאי הספרים שלהם. בלמעלה של הסנטר, בקומה של פיצה עגבניה, יש חנות שמוכרת ספרים, חלקם מוזלים – ארבעה ב- 100 ₪. ספרים טובים דווקא. קניתי עותק של השירים של קארבר, שהשאלתי למישהי ולא חזרו, ודווקא אני לא מאחלת לה למות, כי זה לא כל כך באשמתה, ואת ערבים רוקדים, של סייד קשוע. הרבה זמן אני מחבבת את סייד, קוראת אותו באדיקות, למרות שכל פעם הוא פורש וחוזר לאגף אחר בעיתון, אבל מה זה עלעול בכמה מוספים לעומת אהבת אמת?

הוא איש מבריק, מקורי, דכאוני, מצחיק, המשפחה שלו מטורפת, אשתו רודה בו, ובצדק, בהחלט סיבה טובה לקנות עיתון העיר. אבל ההכרות עם הכישרון העיתונאי שלו לא הכינה אותי לכישרון שלו בתור סופר. בבוקר בקושי הצלחתי להתנתק למספיק זמן כדי לקום לצחצח שיניים, ועכשיו אני מכריחה את עצמי לא לחזור אליו, כי צריך מאמר לקרוא, "אמנות כניאוף בכתיבתו של טולסטוי", וגם כדי להאריך את העונג עוד קצת.

יש משהו יבש באופן בו הוא מתאר דברים, לא יבש משעמם, אלא יבש זהיר, כאילו הוא התרחק מהנער שנשלח לפנימיה, להיות הערבי היחיד בבית הספר של המחוננים – הוא כותב "בכיתי", ובזה מתמצה כל העלבון של האחר, שמסגל לעצמו פ' כמו שלנו, ולומד לאהוב את הביטלס וניק דרייק.

אני חושבת עכשיו על יוצרים שמאוהבים בשפה שאינה השפה שלהם, קונרד, נאבוקוב, קונדרה (למרות שהוא לא באותה ליגה) קשוע בהחלט עושה רושם כזה. אני חושבת על היכולת הזו, להגיע לשפה בגיל מבוגר (למרות שלפרופיל הזה נאבוקוב לא מתאים), וללמוד ללוש אותה כרצונך. זו יכולת מדהימה.