לשאוף לנשוף

ב"ארומה" שפתחו כאן לא מזמן בקניון יש מן עוגת שמרים גבינה מהממת לגמרי. מדובר שבלול בצק, תמיד טרי להפליא, ובתוכו גבינה וצימוקים. לגמרי מהעוגות שמפנטזים עליהן בעיתות פינטוז על מזון (שאצלי זה בערך 80% מזמן העירות, אבל בד"כ אני מפנטזת על חומוס, כזו אני, שורשית). כל פעם שאני מגיעה לאכול כאן, אני מקנחת באותה עוגת שמרים-גבינה נפלאה. אבל אז שמתי לב לתופעה מוזרה: בכל פעם שאני אוכלת בתל אביב, אין את עוגת השמרים הנהדרת. יש עוגות גבינה אחרות, אבל אף אחת מהן אינה השבלול הנחשק. היעדר העוגה הספציפית הרס לי כל ביקור בארומה בתל-אביב, והכי גרוע היה שאף אחד לא הבין על מה אני מלינה, הנה, שלושה סוגי עוגת גבינה, מה כבר קרה?

(המפ, אם אני אכתוב את זה בשורות קצרות, זה שיר בחרוזים, הנה, תראו:

והכי גרוע,

שאף אחד לא הבין על מה אני מלינה.

שלושה סוגי עוגת גבינה,

מה כבר קרה?)

אבל לפני כמה שבועות נפתרה התעלומה: הסתבר שרשת ארומה זה בעצם שתי רשתות, אחת רק בת"א, והשנייה בכל הארץ, מה שאומר שבכל רחבי הארץ יש עוגת שמרים גבינה מהממת ונימוחה, ולתלאביבים אין, תאכלו את הלב, הא!