לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

לשאוף לנשוף

כינוי:  Xanty72

בת: 52



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    ינואר 2004    >>
אבגדהוש
    123
45678910
11121314151617
18192021222324
25262728293031

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
1/2004

היה, נו שוין


אתמול שיקרתי לכם. לא בקטע שהעלתי, במועד שהוא עלה. הוא היה כתוב מזה זמן מה. קורה לי לפעמים, שאני כותבת לכאן, אבל משום מה מחליטה לשמור את זה במחסן. אתמול לא יכולתי לכתוב, האצבעות לא זזו על המקלדת איך שרציתי, אז הוצאתי את הפוסט מהמחסן, ואמרתי, יאללה, פסדר, הנה, יש פוסט להיום.


השבוע התכתבתי עם בלוגרית חביבה עלי, ובאחד המיילים נכתב, "לגעגועים יש מחיר, ולנאמנות יש מחיר, ולביחד יש מחיר, והמחיר הזה עולה יותר מאשר מילים. לא משנה כמה מי שמרגיש חושב שזה אמיתי, ברגע שהוא לא מוכן לשלם את המחיר, הרגש לא שווה כלום".


אתמול הוא אמר,


"אני לא מבין, אני משחרר את הרצועה וכבר את מפלרטטת עם חצי אינטרנט?",


ואני עניתי, "זה יכול להיפסק בשנייה, אבל יש לזה מחיר",


"אה, זה לא באמת מפריע לי, פשוט מוזר לי איך זה קרה כל כך מהר".


אני באמת ובתמים מאמינה שאנשים מריחים זמינות. הם יודעים מתי אפשר ומתי לא. כשהייתי עם משמו, ובתקופה המעורפלת שאחר כך, אף אחד לא הסתכל עלי. בהתחלה כי כשאני אוהבת שאר הגברים הופכים שקופים לחלוטין, ואחר כך בגלל ענן הדיכאון הרעיל שאפף אותי.


"אין בעיה, גם אני אפלרטט עם אחרות"


"אבל טמבל! בניגוד אליך, אני לא אומרת שזה לא יפריע לי, זה יפריע לי, מאוד!"


"אין מה לעשות, אם את, אז גם אני".


המחיר יקר לו מדי.


עכשיו אני זמינה, והזמינות ניכרת, במבטים, בקלילות, בחצי חיוך שעולה אצלי כשאני רואה מישהו מסתכל עלי. ככה זה קורה כל כך מהר, כאילו יש כפתור קטן שמעביר אותי ממצב "סגורה לעולם, יש לי מישהו", למצב, "אוקיי דביל, למה אתה מחכה?"


כבר כמה שבועות אנחנו משחקים משחק מסוכן, הוא לא מסתכל עלי, רק דרך העינית של המצלמה. אני חושבת שלהורי אין כל כך הרבה תמונות שלי – אני יוצאת מהשירותים, פלאש לפנים, אני יושבת מול המחשב, "היי, תראי משהו!" מסתובבת, פלאש לפנים. וכן, גם בלי חולצה. כל עוד המצלמה חוצצת, זה בסדר. ושנינו נהנינו הנאה גדולה מהמשחק הזה, אני כי הרגשתי נחשקת, והוא, נו, כי הוא ראה ציצים? (וסבתא שלי הייתה אומרת, "א-גרויסע ציצים")


אתמול זה התקדם, צעד אחד יותר מדי. ניסינו למנוע את זה, יאמר לזכותנו.


נורא קיוויתי שכשיהיה יהיה לי סקס, יעלה כאן פוסט סופר שמייח, משהו מעדות ה- "טרללה! החיים יפים, השמש זורחת, הציפורים מצייצות ולי היו 18 אורגזמות ברצף!" כולל תיאורים מפורטים, כמו שאני אוהבת (לא שלא היו אתמול, אבל זה לא חשוב).


במקום זה, מאתמול אני מסתובבת עם כאב בטן, וחושבת, "אוף, רק שזה לא שינה כלום, בבקשה שזה לא ישנה כלום".


ומישהו אמר, "את לא נראית כאילו היה לך סקס טוב". היה סקס טוב, רק בבקשה, שזה לא ישנה כלום.


 


 http://www.azlyrics.com/lyrics/alanismorissette/uninvited.html     

 

 

נכתב על ידי Xanty72 , 24/1/2004 13:31   בקטגוריות תמיד אהבה  
25 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של סבסטיאן ב-27/1/2004 10:56



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לXanty72 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Xanty72 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)