לשאוף לנשוף

טוב, נגמר היומולדת, תודה לכל המברכים וסליחה על ההתעלמות, אבל הפעם לקיתי במקרה קשה במיוחד של דכדכת יומולדת. זכורים לי עוד שני מקרים כאלה: בגיל 17 ובגיל 30, המפ, עכשיו שאני חושבת על זה, 34 זה בעצם 17 כפול שתיים, כנראה זה אומר שאני צריכה להתכונן מעכשיו לגיל 51 -68, נראה לי שעם 85 אני כבר אסתדר לא רע, בהנחה שימצאו עד אז תרופה לאלצהיימר.

עשיתי כל מה שביכולתי להתעלם מאתמול, בערב היומולדת הפנקתי עצמי בקסנקס ונזלתי לתוך שינה מתוקה. בבוקר זעפתי כדבעי, בצהריים התבייכנתי שיש לי קמטים בעיניים, בערב הרגשתי את משא השנים נופל עליי, ובלילה הרגשתי כיצד מצב רוחי מתחיל להשתפר לאט לאט, ואני חוזרת להיות  עליצה כהרגלי (אני אומרת לכם, אני כנראה הדכאונית הכי מלאה שמחת חיים שמסתובבת ברחובות). היום, אחרי שנגמר, אני מתכוונת להתפנק ולעשות כל מה שהייתי אמורה לעשות אתמול, הא!