לשאוף לנשוף

אחרי כמה חודשים ששכבה כאן כאבן שאין לה הופכין, ולאחר שהשתמשתי בה בפעם הראשונה, זה איכשהו הופך להרגל. לא, להירגע, אני לא מסתובבת ומראה איברים לאנשים, לא כי אני לא רוצה, אלא כי זו ש ביקשה וסירבתי, ואז היא אמרה שאם היא לא רואה אף אחד לא רואה וזהו, כולל איומים שקשורים לכל מני אזורים, לא חשוב, אל תאכלו את הפסאדה התמימה שלה, אני אומרת לכם, היא אכזרית!

 (טוב, האמת היא שאף אחד לא ביקש גם..רמז כזה? אהמ?)

פתאום אנשים עולים מולי, ויש להם פנים, או שלי יש פנים בשבילם, אני כבר שנים כאן, לא רגילה לשילוב חסר הקול של פנים ומילים. יש בזה משהו מוזר, כובל ומשחרר בו זמנית. מצד אחד לא צריך להתנהל יותר ב- J כאלה, כי הצד השני רואה אותי מחייכת, ומגיבה ממש, ואיכשהו השיחה הופכת לשיחה בין שני אנשים ולא בין שני מסכים. בהתחלה גם חשבתי שהידיעה שאני נצפית כל הזמן תהווה מטרד בלתי פוסק, אבל מתרגלים, צריך רק לזכור לא לחטט באף, ולא לעשות יותר מדי תנועות מגונות בבת אחת.

איכשהו, המצלמה גם מחזירה לאחור את הסדר שהאינטרנט הפך – אם באינטרנט מתאהבים קודם כל במילים, ורק אחר כך נחשפות הפנים (בעצם, נהיית ברשת אינטמיזציה של הפנים והחצנה של הנפש), הרי שהמצלמה שוב מחזירה את הסדר הישן, אבל לא לגמרי, עדיין את הפנים יראו רק אנשים שהמילים שלהם הפכו אותם ראויים לזה.

אבל זה מציב בעיות חדשות, אם יכלתי לשבת מול המחשב כשאני בפיג'מה ופרועת שיער, בלי שזה יטריד אותי, פתאום עכשיו אני צריכה לחשוב על זה. ז'תומרת, לא נעים שעוד לפני הדייט הראשון מישהו כבר רואה אותי בפיג'מה ורודה ומצויצת, מה יהיה על תדמית אלילת הסקס שאני מנסה לבנות כאן?

(צ'וספטיק, מתי תסלח?)

לא פחות חשוב: פזית בניזרי, AKA דנה ספקטור, יצאה זכאית במשפט המגוחך נגד זוג הפרסומאים ההם, שלא אגיד את שמם, כי מי שנוגע לי בבניזרי, או בספקטור, לא מגיע שיהיה לו שם.

אני מניחה שאחרי הטור האחרון שלה, בו היא כתבה שא' הציע לה נישואין, והעלתה לי איזו דמעה וחצי סוררת בזווית העין (שבגללה סלחתי לה על שני הטורים הקודמים, שהיו, אפעס, פחות טובים קצת מהרגיל [ למרות שכשהיא פחות טובה מכרגיל, עדיין, ראוי להשתכשך במה שיוצא ממקלדתה]), הידיעה שהשטות המגוחכת הזו נגמרה, מהווה סיבה לעליצות.

ואם בפזית בניזרי עסקינן: תקראו את הטור הזה, אוח, שהיא יודעת לכתוב.

('צופסטיק, סידרתי לי בסלון שביל מלא גחלים לוחשות, אם אלך עליהן בלי להשמיע ציוץ, תסלח?)