לשאוף לנשוף

זה היה מספר שלא זיהיתי. "אריאלה?", שאל קול שגם אותו לא זיהיתי, אבל רק כי הוא כבר יצא ממערכת הזיהוי הקולי שלי, "מי זאת?". כשהיא ענתה שמחתי נורא. די הרבה זמן לא היינו בקשר, החיים וכאלה, וזה ציער אותי, אבל אלה החיים. רק אתמול כשנפגשנו, נזכרתי כמה היא השפיעה עליי, בדברים הכי טריוויאליים - חלק גדול מהמימיקה שלי שאול ממנה, המבטא הרוסי המכובד שאני עוברת אליו כשאני רוצה להגיד משהו חשוב אבל לא נוח להגיד אותו לגמרי ברצינות, כאלה כל מיני. היא הבחורה היחידה שאני מכירה שיותר מצחיקה ממני.

בפעם האחרונה התראינו ממש אחרי שנולד לה הילד, אחר כך דברים השתנו ומטבע הדברים, אנחנו מעדיפים להיות עם אנשים דומים לנו. אז היא זלגה לעולם הנשים הנשואות פלוס, ואני התבצרתי בעולם הרווקות הניורוטיות.

אתמול הטלפון שלה שימח אותי במידה שקשה לי לתאר. בערב נסעתי אליה. אני אוהבת בתים של אנשים עם ילדים, תמיד הכול מלא צעצועים. הילד לא היה, הוא היה אצל אבא שלו. זה החלק הנעלם - היא ואבא של הילד נפרדו. שום דבר גדול לא קרה שם, רק תחושת חנק, עד שהיא החליטה שאם המצב יימשך כך, עדיף לבד.

אחד הספרים שעוררו בי הכי הרבה זעם בזמן האחרון היה "תחזוקת בעל", עמוד אחרי עמוד המחברת מראה, תוך הסמתכות על אינספור מחקרים, איך מי שמרוויח מהנישואין הם הבעל והילדים. כשניסיתי לשתף בזעם את אוריאל הוא נורא צחק עליי, ושאל אותי מתי בדיוק אני רואה את עצמי עוסקת בתחזוקת בעל, וגם הראה לי שברוב הזוגות סביבנו הגברים הם אלה שמתחזקים את הצדדים המעשיים של החיים. מצד שני, רוב הזוגות סביבנו מורכבים מגברים שמשום מה בחרו לעצמם נשים שדורשות תחזוקה גבוהה וטיפוח מתמיד כדי להיות שבעות רצון. עוד דבר משותף לכל הזוגות האלה הוא שעוד אין להם ילדים. ילדים הם כנראה מה שמחזיר את רוב הזוגות לתפקידים המסורתיים, והם משנים לגמרי את סדר העדיפויות. או כמו שיקירתי אמרה לי אתמול, "הוא יכול להגיד שהוא אוהב אותי מהיום עד מחר. אם הוא לא קם להחליף לילד ברגע שהוא חירבן ואיכשהו מושך את הזמן כי הוא יודע שאני אשבר קודם, אז הוא לא אוהב אותי."

אני חושבת שזו הבעיה הכי גדולה, שאהבה בסופו של דבר נפרטת לפרוטות הכי קטנות בעולם - כן החליף לא החליף. מנקה את האסלה או לא מנקה את האסלה, תולה כביסה או לא. פעם זה היה הרבה יותר פשוט, הייתה חלוקת תפקידים מאורגנת היטב, ולא הייתה סיבה להתמרמר. עכשיו זה כבר לא כך. גם מי שהיא לא אשת קריירה נוטה לצאת לעבוד, ואז מתעורר הצורך לג'נגל בין אלוהים יודע כמה משרות שונות, ואם מתרוצצים שם במעגל הג'ינגול יותר מדי כדורים, סביר מאוד להניח שהכדור הראשון ליפול יהיה הבעל, כי את הילד אוהבים יותר מדי, והעבודה חיונית.