לדף הכניסה של ישרא-בלוג
לדף הראשי של nana10
לחצו לחיפוש
חפש שם בלוג/בלוגר
חפש בכל הבלוגים
חפש בבלוג זה
 

לשאוף לנשוף

כינוי:  Xanty72

בת: 52



פרטים נוספים:  אודות הבלוג


מלאו כאן את כתובת האימייל
שלכם ותקבלו עדכון בכל פעם שיעודכן הבלוג שלי:

הצטרף כמנוי
בטל מנוי
שלח

RSS: לקטעים  לתגובות 
ארכיון:


<<    מרץ 2006    >>
אבגדהוש
   1234
567891011
12131415161718
19202122232425
262728293031 

 
הבלוג חבר בטבעות:
 
3/2006

את הכסף, חלק ב'


ההוא מהקרוקודולים העלה בתגובה שלו סוגייה חשובה - מה האשמה שלנו בכל תהליך אי השוויון בזוגיות. לרוב הנשים שאני מכירה יש נטייה להפוך, וממש בתחילת הקשר, לאימא של בן הזוג שלהן. המון פעמים תהיתי ביני לבין עצמי למה זה קורה. מה גורם לגבר ואישה בוגרים לפתח מערכת יחסים טיפולית. בין ההשערות שעלו לי בראש הן שנשים מחונכות לטפל, ולכן יותר נוח להן בתפקיד הזה. השערה אחרת שלי היא שזו דרך לעקר את המיניות מהמערכת הזוגית, כי מערכת יחסים של אם ובנה נותנת תחושה הרבה יותר בטוחה ממערכת יחסים שבין מאהבים ונאהבים.

כמו כן, בגלל החינוך, רובנו יותר מיומנות במלאכות הבית. אני רואה את זה בחינוך שאני קיבלתי: אם הבית לא מסודר ונקי אני מרגישה שאני ממש לא בסדר, בעוד שבן הזוג נוטה להרגיש שמשהו כאן לא בסדר, אבל זה לא אומר שהלא בסדר זה הוא. איכשהו אמור לקרות נס וכל הטינופת אמורה להתנקות. (לפני שיקומו צעקות, אני יודעת שיש גברים יותר מסודרים מנשים וידה ידה ידה, אבל מדברת עכשיו על הרוב).

איכשהו אנחנו גם נוטות להתייחס לחוסר המיומנות שלהם בעבודות הבית כאל משהו נורא חמוד. "שיואו, הוא ערבב כביסה אדומה עם לבנה, עכשיו כל הבגדים שלי ורודים, הוא כזה מאמי!".

אבל, וכאן מגיע האבל הגדול: פה אנחנו מתחילות להיות אשמות. לא זוכרת מתי קראתי כאן איזו בלוגרית שסיפרה שהיא ביקשה מבן זוגה לתלות כביסה, והוא תלה אותה כשהאטבים בדיוק באמצע, מה שגרם לכך שהיו לה סימני אטבים על הפטמות, ומאז היא לא ביקשה ממנו יותר. אני לא מכירה את הבלוגרית ולא את בן זוגה, אבל אני ארשה לעצמי לנחש שמדובר באדם בעל אינטליגנציה ממוצעת לכל הפחות, שאפשר להסביר לו איך תולים כביסה, ואם הוא לא מבין, אפשר להסביר שוב. אבל איכשהו תמיד כאן עולה האנחה הפולנית שאומרת, "תעזוב, אני כבר אעשה את זה", כשהמסר מאחוריה הוא, "הנה, אני מבססת עוד קצת את התלות שלו בי".

אחד הדברים החשובים בחתירה לזוגיות שוויונית היא ההבנה שלאנשים יש גם סדרי עדיפויות שונים. אני למשל סובלת מפסיכוזה לפיה שקעים חייבים להיות נקיים. למה? אימא שלי אשמה. אני מוכנה להבין של-90% מהאנושות לא ממש חשוב מה מצב הניקיון שלהם, וזה בסדר, ולכן אני לא יכולה לצפות מבן זוגי שיהיה היסטרי בנוגע לשקעים. כרגיל, צריך לדבר, לראות מה יהרג ובל יעבור, ועם איזה דברים אפשר לחיות.

 

וסוגייה אחרונה: בחירת בן הזוג. משום מה, בכל שלבי ההתאהבות המגורים המשותפים וכאלה, רובנו לא נוטות לבדוק מה עמדתו בנוגע לעבודות הבית. זה מין דבר כזה שלא אמור להכתים אהבת אמת שוקקת. אבל מכיוון שבדיוק אלה הדברים שיהרגו את אהבת האמת השוקקת, אולי כדי לתת עליהם את הדעת בשלבים מאוד ראשוניים של הקשר? כי אולי עכשיו זה לא יהיה הדיל-ברייקר, אבל בעתיד, ויי ויי ויי כמה שזה יהרוס.

 

 

נכתב על ידי Xanty72 , 26/3/2006 12:24  
72 תגובות   הצג תגובות    הוסף תגובה   הוסף הפניה   קישור ישיר   שתף   המלץ   הצע ציטוט
תגובה אחרונה של kuksta ב-30/3/2006 18:39



הבלוג משוייך לקטגוריות: החיים כמשל , 30 פלוס , משוגעים
© הזכויות לתכנים בעמוד זה שייכות לXanty72 אלא אם צויין אחרת
האחריות לתכנים בעמוד זה חלה על Xanty72 ועליו/ה בלבד
כל הזכויות שמורות 2024 © עמותת ישראבלוג (ע"ר)