לשאוף לנשוף

דברים שאני אמורה לעשות:

* לצוד עוד מרואיין ליוני.

* לתמלל פרק.

* לתרגם את המאמר לאתי.

* לכתוב שני מבחנים, שניהם ל-2.4

* לגמור להעביר למחשב את הספירת מלאי המזוינת של החנות.

* ללכת לשוק ולמלא את המקרר לכבוד ההורים שחוזרים מחר.

* ללכת לסופר וכנ"ל.

ותנחשו מה אני עושה? כן, נכון.

טוב, עכשיו יש לי שאלה לאושיות האופנתיות שבינינו (ז"א, דיווה, תגידי לבלונדינית שתשאל את אימא שלה): האם בגילי זה בסדר ללכת עם חצאית מיני? בהנחה שיש לי רגליים די נאות, כאילו, לא מושלמות אבל על עקבים הן נראות בסדר גמור, זה תקין, או שמא זה כבר לא ראוי לגילי? תשובות בנוסח "תעשי מה שנוח לך" לא מקובלת על בעלת הבית, חןחן.

בכלל, אני בתקופה גנדרנית קצת, זה מצחיק אותי. בדרך כלל לגמרי לא אכפת לי איך אני נראית. נקייה ומסודרת, והצבעים תואמים, אבל בזה מסתכם לגמרי הקורבן האופנתי שלי. עד עכשיו בכל פעם שהקפדתי להתלבש יפה זה נתפס אצלי כמו להתחפש לכוסית, משהו חיצוני לגמרי, שיירד אחרי כמה שעות ואני אוכל לחזור למראה המאוד לא מתבלט שלי.

פתאום אני מקפידה להתאפר כל בוקר ולהתלבש יפה גם אם זה רק בשביל ללכת לחנות . אפילו גיליתי תגלית מרעישה, אני קוראת לזה "חוק המחשוף הענק": אם אני לובשת מחשוף ממש גדול, גברים לוטשים לשם עיניים ובכלל לא אכפת להם שאני למעשה שטוחה. זה ממש שוס. בכלל, מאז שהתחלתי להתמחשף ולהתאפר הסביבה הרבה יותר נחמדה אליי. מזל שחיכיתי רק עד גיל 34 כדי לגלות את זה.

אני מניחה שאלה סימנים ראשוניים למוכנות להמשיך הלאה. פתאום נעים לי שמסתכלים עליי. פתאום כששואלים אם אפשר להכיר לי מישהו אז זה כבר לא "לא! עוד לא!", אלא, "וואלה, יש על מה לדבר", ופתאום שוב יש לי גוף. זה נחמד, גוף. מגע. כן.

העניין הוא שהמגע יצטרך לחכות. רק השבוע הבנתי שחלק מההתנגדות שלי לסטוצים נובע מהתבגרות, פיזית. ראיתי את הסרט "שלושת הלוויות של מלכיאדס אסטרדה", וצולמה שם בעירום מהצד השחקנית מליסה ליאו. אישה לקראת גיל 50, שנראית כמו אישה לקראת גיל 50. מאוד יפה, אבל בלי שום שטיקים. לצידה ישב טומי לי ג'ונס, שגם הוא כבר לא בן 19, ואז פתאום הבנתי שמגיל מסוים ואילך, הגוף זקוק למבט חומל. זה לא משנה כמה אני אקפיד לאכול בריא, או להתעמל, וכמה צעירה אני נראית, הזמן עושה את שלו, ונראה לי שלחשוף את הגוף שלי למבט לא אוהד זה משהו שגובל בחוסר כבוד כלפיו וכלפיי. מגיע לנו מבט מתפעל; עם כל סימני המתיחה, הצלוליט, הבטן שקצת משתפלת כשאני יושבת, ומה שנראה כמו התחלה של ורידונים ברגליים. אני לגמרי לא מושלמת, ומגיע לי מישהו שיראה את היופי שבאי השלמות, שיראה אותי.