לכבוד פרוץ שעון הקיץ והעובדה שגמרתי לתרגם לאתי את המאמר (רק הראשון מתוך סדרה, שאלוהים יעזור לי) החלטתי שהגיע הזמן לסדר את הארון, להחליף חורף בקיץ וקיץ בחורף וששון בשמחה. שוב גיליתי שיש לי יותר מדי בגדים, מתוכם שבעה (!!!) סוודרים בצבע אוף-וייט. אין מה לעשות, נשמתי הפולנית פשוט לא מסוגלת לעמוד בפני הצבע הזה. הוא כל כך בז' שזה פשוט מקסים.
כדי להמריץ את מלאכת סידור הארון שמתי לי דיסק של total eclipse (בוריס, זה הקיו שלך להקיא). פעם, כשהייתי נערת טראנס, זה היה אחלה דיסק. זה גם היה דיסק הזיונים של גולדשטיין הגמד ושלי, וכך זכיתי בחוויה רב תחומית: הפולנייה נהנתה מזה שמסדרים את הארון, ותוך כדי נערת הטראנס נהנתה להיזכר בזיונים ספוגים בכמויות לא מבוטלות של אקסטזי. מי אמר שאפשר להיות או פולניה או נערת טראנס? הנה, אני מולטי טאלנט!
כרגיל, מלאכת סידור הארון התמשכה לתוך הבית, ואיכשהו יצא לי לגלות תגלית מזעזעת בפינת המגיה הסימפטטית שלי: בדרום מערב, שאמור להיות מוקדש לצלמיות זוגיות, שמתי, שאלוהים יעזור לי, פסל של אישה בהריון. לבד! ממש בדרום מערב!* "אוח", גנחתי בצער, "עכשיו הכול ברור!". מייד הזזתי את השרשוחה ההריונית לפינה אחרת, וסידרתי את פינת המגיה הסימפפטית מחדש. זהו, עכשיו אני יכולה ללכת לנמנם בשלווה**.
*כאילו, לא שיש בזה משהו רע, ודי ברור שאם לא יהיה לי בנזוג יהיה לי ילד לבד, אבל אני מעדיפה את זה במבנה המסורתי:
אבא שמפרנס ומטפל בכולם, ואני יושבת ומתלוננת.
** ההבדל בין נמנום ושינה: נמנום זה על הספה, עם משקפיים; שינה זה במיטה, בלי משקפיים.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
