וכיפאק היי נוסף לאופה קטנה לשעבר שהזכירה לי את עצם קיומם של קוקאי, שאיכשהו פרחו לגמרי מזכרוני ושאצלם קניתי שמלה (זה בעצם חולצה וחצאית, אבל ביחד זו שמלה) יפייפיה, וזוג סנדלי עקב שאפשר למות מכמה שהם יפים, ולמרות שאני אאלץ לשבת כל הערב, או לרקוד יחפה, הם כל כך יפים, שזה בסדר גמור מבחינתי. כך לסדרת התגליות הנשיות שאני עוברת לאחרונה, מתגלה תגלית מסעירה חדשה: עקבים בגובה של 10 ס"מ מבטלים לגמרי את הצורך בדיאטה. אני מסתובבת אתם בבית, כדי להתרגל, ונפעמת בחן מאיך ירדו ממנו במחי גובה לפחות חמישה קילו, זה מדהים ממש!
מחר אני אסע לאביטל המפלצת שתחזיר אותי ממצב בבון יערות למצב נשי, ותצבע את בהונות רגליי בלאק סגול (זה יתאים לשמלה מאוד). בשלישי יש תור לכל בנות המשפחה (כולל נספחים מחו"ל) אצל עמי הספר. הדיווה טוענת שאני צריכה לעשות קצת גוונים, ואני נוטה להסכים עם הדיווה, נראה מה עמי הספר יגיד. נורא כיפית ההתעסקות בכל הדברים האלה. אני חושבת שיותר אחים שלי צריכים להתחתן לעיתים יותר קרובות, זה יהיה מעולה. חבל שיש לי רק שלושה, בחיי.