זהו, הגשתי את העבודה בפמיניזם, אני מקווה שהציון יהיה טוב. כתבתי על מעשה שפחה, השתמשתי במילים מגניבות, כמו פוסט-סטרוקטורליזם, טקסטים הגמוניים, וסטריאוטיפים מגדריים. פעם, בעבודה בתורת השירה השתמשתי במושג, "אפיתט שירי", מתישהו הם ישימו לב שאני משתמשת במושגים שאין לי מושג מה המשמעות שלהם?
בקרוב העבודה בתורת הספרות, יהיה מרתק, לא הגעתי לאף שיעור ולא קראתי אף מאמר. בקרוב המשכון האימה: אריאלה, תעבור או לא?
כוחותינו אופטימיים, משום מה.
האמת היא שימים רגועים מתרחשים להם כאן, מסתבר שאני לא צריכה הרבה כדי להיות רגועה: עבודה שמהווה אתגר וכולאת אותי ל-10 שעות ביום, ובערב אוכל טוב. שלשום אפילו בישלתי! (ולא, אני לא רוצה לשמוע שסלט, סטייק ופתיתים אינם בישול! בישול אמרתי!)(ואתמול סושי, אבל לא אני עשיתי)
נגמרו לי הגרביים והיום אני על זוג התחתונים האחרון. האופציות הן לצאת למסע קניות, או לחזור לדרום ולדאוג להלבשה תחתונה. כמובן שאופציה א' עדיפה, אבל על סמך הכרותי עם עצמי, המסע לא ייגמר בשלושה זוגות תחתונים וגרביים, הדילמות האלה שוברות אותי.
אולי היום אבצע את התוכנית הנועזת ואצא לי לפיק-אפ, למרות שאני שעירה למהדרין, ונציגת הצעירים של המדור אמרה לי, חד-משמעית, שלא מזדיינים ככה. אולי בדור שלה זה ככה? מצד שני, הרבה יותר סביר שאמצא את עצמי מנקה את הכיריים, הצ'ופסטיק חוזר ביום שישי, וצריך להשאיר את הדירה נקייה. אני כל-כך נהנית מהתל-אביביות הזו...
פאק, אם גדי שמשון היה קורא את זה, הוא מייד היה פוצח במסה נוגה על בלוגים של צחצוח שיניים, מביך.
המפ, אני לא יודעת מה דעתי על הפונט הזה, הוא סקסי, אבל האם הוא קריא?
צ'ופסטיק: זובי אני עושה תריסים!