שוב, בא הבלייזר (לשיר לפי המנגינה של "שוב באה השמש", תודה). אני לא יודעת איך זה קרה. התכוונתי לבטל את המינוי, אבל איכשהו כושר השכנוע של הנשים הנחושות בשימור לקוחות של ידיעות הצליחו לשכנע אותי. לא רק שלא ויתרתי על המנוי לבלייזר, אלא גם עשיתי מנוי על עלמה, האחות המפגרת.
אני שוקלת להקים ועדת חקירה כדי לנסות להבין איך זה קרה. החדשות הטובות הן שאת המנוי על ידיעות הצלחתי לבטל, למרות שבאיזשהו הגיון פתלתול ניסו להסביר לי שיותר ישתלם לי לשלם 1200 שקל עד סוף השנה ולא לשלם עכשיו 140 על הפרת ההתחייבות. אני מודה שאני סתומה לגמרי בחשבון, אבל כבת לחנוונים מדורי דורות, אף אחד לא יצליח לשכנע אותי ש-140 זה יותר מ-1200.
הפעם היה בבלייזר צ'ופר מעולה: מוסף בגדי ים. מיטב דוגמניות ארצנו העלו על גופן הזעיק בגדי ים טנטנים, ויצאו להצטלם בשלל לוקיישנים מגניבים יותר או פחות. כשעברתי על הגיליון שמתי לב שיש דוגמניות שעושות לי "אאוץ'" של קנאה בבטן, וכאלה שהותירו אותי אדישות. במבט שני הבחנתי שמסתמנת פה מגמה שקשורה לסוג הצילום.
אצל דוגמניות שהצילום שלהן רוטש עד זרא, עד כדי קבלת גוף מושלם וחסר נקבוביות לגמרי, או שהסיליקונים היו בוטים מידי, המשכתי לעלעל באדישות. מה יש לי לקנא בגלית גוטמן, שנראית עוד בחייה כמו פסל השעווה שיהיה לכבודה במאדם טוסו? והשקע הריקני הזה בין השדיים שלה, שנובע ממיקום מחורבן של השתלים, למה אף אחד לא אומר לה על זה משהו? היא לא היחידה שצולמה בסגנון המושלם הזה, וכל אלה לא הזיזו לי.
לעומתן, היו שם צילומים של מירי בוהדנה, שהבטן שלה לא עמדה כמו קרש כביסה, ושבחוטים של הביקיני נוצר שקע קטן. או צילומים של ויקטוריה אחת, עם טיפת סימני מתיחה על הירכיים. או שרי גבעתי עם פלומה על הבטן (כמו שיש לכל אישה שאני מכירה, יס יס), ובצילומים האלה כן התבעסתי. לא כי יש לי סיכוי להיראות כמו אחת מהן, אלא כי הן אנושיות, ולאנושיות אני יכולה להתחבר.
עכשיו שאני חושבת על זה, יכול להיות שהגאולה מהמודלים האלה תבוא דווקא בזכות עודף השלמות? פעם דוגמניות היו משהו שיכולנו לשכנע את עצמו שאם נתאמץ, נוכל להיראות כמוהן. עוד קצת התעמלות, יותר חסה ופחות שוקולד, לישון כמו שצריך כדי שהעור יראה טוב, קרמים טובים לפנים, היום, עם העיבוד המוגזם, כל זה מתפוגג. אין שום סיכוי שיהיה לי גוף חלק לגמרי, חסר נקבוביות ובלי אף נקודת חן, פשוט לא ייתכן, אז אני יכולה לפרוש מהמירוץ בשקט.
נראה לי שתעשיית היופי צריכה להתחיל להיזהר. היא אמורה להעמיד בפנינו אתגרים שנראים אפשריים. עוד קצת מאמץ, או כסף, או גם מאמץ וגם כסף, ונצליח. אם היא מעמידה מודל הזוי מידי, עוד נגיע למצב שנגיד, "נו, באמת, זה לא רציני הדבר הזה." ונלך לאכול פחזניות. ויפה שעה אחת קודם!
נ"ב לקורא ליאור נעמן: עבודת הפוטושופ על חזיית הביקיני של בוהדנה בשער ממש מחפירה.
אני יודעת שאתה בונה על זה שגברים יתעסקו במה שבתוך החזייה ולא בחיתוך הגרוע, אבל אני מצפה ליותר.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
