לשאוף לנשוף

1. חייו השניים של אברם פוץ, של פולק רינגלהיים, ספר על קשיש יהודי שבגיל 86 הופך לרוצח סדרתי.

בלימודי הסוציולוגיה לימדו אותי שבחברה המודרנית המוות הוא אחד הדברים הכי מוסתרים שיש, וכנראה מאותה סיבה אנחנו מסתירים את הזקנים, הם קרובים מדי לשם. אברם פוץ, שהוא הגיבור, הוא איש נורא מגעיל ואהיב בו זמנית שיוצא למסע נקמה מופרע בעולם שדחק אותו לפינה ומתעלם ממנו, וזה פשוט מעולה. צירפתי לינק לפרק הראשון.

2. הספר השני עוד לא ראה אור, אבל זה בטח יקרה ממש בקרוב ואז אני אמליץ שוב: "כל הכבוד, נוח". של נועם זיו. העלילה לא מאוד חשובה, אבל כבר מזמן לא קראתי ספר שגרם לי לצחוק בקול רם, עד שהגיע נוח. צחקתי במיוחד במהלך השיחות בין נוח והסוס שלו, זרח. 

יועץ התקשורת שלי אמר לי שזה הספר השני של זיו, וקדם לו "יום הולדת שמח, נוח", שנמצא עכשיו אצלי ומחכה לקריאה. אני נורא נהניתי ממנו, אבל בפורום הקוראים המשפיעים התלהבו ממנו פחות, אז עכשיו הזמן להחליט אם לסמוך על הטעם שלי או לא.