(חכו שנייה, אני צריכה לטפטף 25 טיפות אופטלגין נוזלי, שאני לא אתבלבל ואמות מאוברזודה של אופטלגין)
האמת היא שהתרגלתי לשן התותבת הקטנה שלי, אבל בכל זאת, הייתי צריכה להשתיל שן, אי אפשר להסתובב עם שן תותבת קטנה כל החיים. זוגתי, שתחיה, אמרה שאבא שלה בטיפול אצל רופא מעולה, ד"ר מיאנג. כן, ד"ר מיאנג.
"מה זה ד"ר מיאנג?"
"הוא קמבודי, או משהו."
התקשרתי לד"ר מיאנג, שהתברר שיש לו קליניקה גם באשקלון, והיום הלכתי לראות מה הקטע של הקמבודי הזה.
כשהגעתי למרפאה עמד בפתח שיפוצניק תאילנדי לבוש בבגדים מאובקים, עם כובע קסקט מטופש על הראש,
"זו הקליניקה של ד"ר מיאנג?"
"כן," אמר השיפוצניק והושיט לי יד, "נעים מאוד!"
משם זה הלך והתדרדר, ד"ר מיאנג החליט שהיום זה יום נפלא לעשות השתלה, ועוד לפני שהספקתי להגיד "אה" השיפוצניק התאילנדי הוציא פטיש ומסמר, חבט לי כמה חבטות איומות בלסת, חייך בסיפוק, ואמר לרופא השני שהסתובב שם לשייף את המסמר. מסתבר שתוך כדי שיוף צריך להתיז מים כל הזמן, אז הם קראו לאיכרה הרוסית החביבה שהסתובבה שם, וביקש ממנה להתיז מים כשהוא עובד. האיכרה הנהנה בשמחה, לקחה את השפריצר, כיוונה, והשפריצה לי ישר לתוך העיניים.
אחר כך נתתי להם 3000 שקל על שתל, מבנה וכתר חרסינה משהו משהו, וזחלתי הביתה כדי לטפח את ההתמכרות שלי לאופטלגין נוזלי.
נ"ב: מישהו יודע מה מצבו המשפחתי של אטילה שומפלבי?
קבלו תיקון, הוא בן 27, ואבא שלי הודיע לי נמרצות שאם עוד פעם אני אסתכל על מישהו בן 27, הוא זורק אותי מהבית.
מישהו יודע מה מצבו המשפחתי של הגיבור בפריזון ברייק?
הו, הוא בדיוק בגילי ורווק, שמישהו יצור קשר עם הסוכנת שלו, ASAP, אני בוערת מתשוקה.