לשאוף לנשוף

לפני כמה זמן פרסמתי את הפוסט הזה, ואני עומדת מאחורי כל מילה שכתבתי. אבל אתמול יצא לי לקרוא בלוג של אב שבנותיו עברו - המינוח המקובל הוא הטרדה מינית  - וכשקראתי אותו, הרגשתי מאוד מבולבלת. (אני לא מלנקקת לבלוג ההוא בכוונה, אם איכשהו בעל הבלוג יקרא כאן ויסכים אני אעשה את זה, בינתיים אני לא יודעת אם הוא רוצה חשיפה). כשאני כותבת את זה חשוב לזכור שאין לי ילדים, כך שנקודת המבט שלי די חסרת ניסיון.

בעל הבלוג גם בישוב כלשהו, שבו ילד בן 10 ביקש מילדים אחרים, שכולם צעירים ממנו, שיתפשטו, ירקדו לפניו, וינשקו אותו בכל מיני מקומות. בתמורה היא נתן להם קלפים ואיים עליהם שלא יספרו, אם לא הוא ירביץ להם. לאב שכותב את הבלוג יש שתי בנות, ושתיהן הראו לילד ההוא את הפיפי, והוא גם נגע להן שם. כשהוא ביקש מאחת מהן לנשק אותו בבולבול, היא סירבה.

ההורים לילדות לקחו את זה נורא קשה. הם מרגישים שהילדות עברו משהו נורא, ושעכשיו הם צריכים לטפל בזה. העניין הוא שאני קראתי את כל הבלוג שלו לאחור, והילדות התחילו לגלות סימנים של טראומה אחרי שהעניין התפוצץ וההורים פנו לעו"ס ולחוקרי נוער. האב טוען שההתנהגות של הילד בן העשר מעידה על זה שהוא יגדל להיות תוקף מיני - הוא ידע לשחד את הילדים תמורת המעשים האלה וידע לאיים עליהם כדי שישמרו אותם בסוד. יכול להיות, שוב, לא יודעת.

מה שאותי מטריד הוא שנראה לי שאנשים מבוגרים שוכחים כמה ילדים הם יצורים מיניים, סקרנים וכמה הם יודעים לשמור סודות גם בלי שאף אחד יאיים עליהם. אני לא מכירה הרבה ילדים שלא שיחקו בסוג כלשהו של משחקי מין בילדות, ואם אני לא טועה, רובנו נשארנו בלי טראומות אחר כך. אם אני עוד יותר לא טועה, רובנו לא סיפרנו על זה להורים, לא מתוך פחד, אלא מתוך תחושה פנימית די חזקה שלא מספרים. לילדים יש סודות, אין מה לעשות נגד זה, ואלה לא חייבים להיות סודות נוראיים. זה חלק די חשוב מתחושת האני, הידיעה שאתה לא שקוף, שיש דברים שאם לא תספר, אף אחד לא ידע אותם.

לי זכורים כל מיני משמושים וגשגושים עם רוני, השכנה מהדלת ליד, שאפילו לא עלה בדעתי לספר עליהם להורים שלי, לא כי היא איימה, אלא כי זה היה שלי. ואם כבר טראומות מיניות, אני די משוכנעת שהטראומה שאבא שלי עבר כשהוא נרדם באמבטיה והתעורר כשאני ורוני עמדנו והסתכלו בו בסקרנות הרבה יותר חמורה מהטראומה הלא קיימת שלי כי רוני נגעה לי בפיפי ואני לה.

צריך להגן על הילדים, בהחלט, אבל צריך לזכור גם שיש להם עולם שלם שלמבוגרים אין דריסת רגל בו, ושמתבצעים בו דברים שבעיניי מבוגרים הם איומים, ובעיניי ילדים הם חלק אינטגרלי מהחיים המאוד מסובכים שלהם. לאנשים מבוגרים אסור לגעת בילדים. לילדים גדולים אסור לגעת בילדים קטנים, אבל אני לא חושבת שאפשר לעקר לגמרי את הסקרנות והמיניות כשמדובר בילדים בערך בני אותו גיל. אין מה לעשות, העובדה שלבנות יש משהו שלבנים אין ולהפך מאוד מסקרנת, וכן, נגיעות שם נוטות להיות נעימות. צריך להבהיר להם למי אסור לגעת בהם, אבל אם כל מגע יפתח היסטריה הורית, נראה לי שהדבר היחיד שיושג זה שהילדים ילמדו לשמור סוד, ואני זוכרת היטב שאני ידעתי לשמור ארסנל מכובד של סודות.

הם לא מלאכים קטנים וזכים, גם, אבל יש בהם עוד צדדים שהופכים אותם לאנושיים, ואולי לפעמים הרצון של ההורים להגן עליהם מכל משמר משיג בדיוק את המטרה ההפוכה.