לשאוף לנשוף

1. חיים ומוות ביד הלשון.

2. מי שמלבין פני חברו ברבים כאילו שפך דמים.

שניים  מהספרים האהובים עליי ביותר הם "המשחק של אנדר" ו"מלכוד 22", בשניהם יש גיבורים קצת פסיכיים, עם פילוסופיית חיים, אפעס, בעייתית. יוסריאן מאמין שכל מה שקורה לו ופוגע בו הוא אישי נגדו, ואנדר מאמין שהדרך הטובה ביותר לטפל באויבים היא לחסל אותם.

בפני מי שהייתי צריכה להתנצל התנצלתי. אני לא מתכוונת להתנצל התנצלויות צבועות כי אין בהן ערך ולא כוונה אמיתית. כשאני פוגעת אני מתכוונת לפגוע (אם לא אני מתנצלת, וכבר התנצלתי, הא!).

 אבל בשביל עצמי, אני מקווה להפסיק לנהל את חיי כאילו כל מה שקורה הוא אישי נגדי, וכאילו הדרך הכי טובה לטפל במשברים הוא להתנפל ישר על עורק הצוואר.

לחיי ההדרגתיות, אני אומרת.

נ"ב, למי שקורא אותי לאחור מההתחלה: סחטיין, באמת.

ואם ישעמם לכם, הנה אחד הבלוגים הכי מחכימים שאני קוראת.