אם מישהו תהה למה ניצחנו במשחק הזה היום, אז במלוא הצניעות אני רוצה לציין שזה בזכותי.
כן, זו אני, לא השתלטו לי חייזרים על הבלוג. אני יודעת שבחיים לא כתבתי על כדורגל. זה לא בגלל שאני לא אוהבת כדורגל, אין לי שום דבר נגד כדורגל, או בעד. כדורגל ואני זה שני קווים מקבילים, חוץ מזה שאני מאוד אשמח אם דיוויד בקהאם יבקיע אצלי איזה גול או שניים.
בכל זאת, הניצחון היום הושג בזכותי.
איך? או, אני שמחה ששאלתם.
נקלעתי בטעות לחדר שבו השאטני והג'ינג'י ראו את המשחק. מלמלתי, "אה, יש משחק", והתכוונתי לעלות לחדר הטלוויזיה, כי מה לי ולכדורגל, אבל אז השאטני הסתכל בי בעיניים כעוסות ואמר, "אני מקווה שאת זוכרת שבפעם הקודמת ששמת זין על הנבחרת, במשחק נגד רוסיה (רוסיה?) זה נגמר בזה שהייתה לך תאונה, זוכרת?"
התיישבתי בצייתנות, וכמה שניות אחר כך, גול!!!
מש"ל או לא?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
