לשאוף לנשוף

קודם כל, קצת קולטורה: היום הלכתי להשקת הספר "כלבי קיץ" של בן ורד, שהמלצתי עליו בחום כאן. ההשקה הייתה באזור. זה חשוב, כי בדרך לשם, כשהסתבכתי בצורה נואשת (אריאלה, תזכרי: אם את כבר מוציאה מפה מהאינטרנט, לא יקרה כלום אם תעקבי אחרי ההוראות שלה.) רטנתי על כל מיני אנשים שעושים השקות בכל מיני מקומות שהדבר היחיד שאני מכירה בהם זה את האסדו במסעדה של אלברט. אבל אז התברר שורד גדל באזור, וזו הייתה סגירת מעגל מאוד נחמדה. מסתבר שהספר יצא כבר בהדפסה שנייה. נעים לדעת שספר כל כך איכותי מצליח. עכשיו, אני מקווה שלכולם ברור שאם אני אוציא ספר אי פעם ההשקה שלו תהיה באשקלון, כן? אזור, פפחח, קטן עליי.

נ"ב: גם הסופר נורא נחמד, ועושה רושם של בחור חכם ומעניין, יס יס.

קצת פחות קולטורה: קפצתי עם אחי לאכול במסעדה באשדוד, בשם "קמפיו", או משהו כזה. מי שמכיר את קונדיטוריה "לה ליונז", זה ממש ליד. מי שלא מכיר, הקודיטוריה הזו שווה נסיעה לאשדוד במיוחד. היא ממש גן עדן לגרגרנים חובבי עוגות, בקיצור, המסעדה ממש ליד הקונדיטוריה ושייכת לאותם בעלים. היה אחלה, אבל השוס האמיתי היה הקינוח: רביולי תאנים.

אני יודעת שזה נשמע מופרך, אבל אחרי שהמלצרית נשבעה שזה מעולה הסתכנו, והיא ממש ידעה על מה היא מדברת. זה היה טעים בצורה קיצונית ממש. (אריאלה, תזכרי: שווה לפעמים לקחת סיכונים ולא לבחור תמיד את הקינוח המוכר והאהוב.)

פינת המודעה הממומנת:

"איזה קרם תתני לי?" שאלה המלכה האם כשפתחתי בעונג את החבילה שקיבלתי מטוויסטד.

"שום קרם! הכול שלי!"

"אבל אני צריכה קרם לאחרי הבריכה, נגד הכלור."

"אז תפתחי בלוג מובחר משלך באינטרנט, אלה הקרמים שלי!"

אתמול ניסיתי אותם, והרי המסקנות: לא הרגשתי צעירה, יפה או חושנית יותר אחרי השימוש, למרות שזה מה שהבטיחו לי בפמפלט המהודר ש"אהבה" צירפו למוצר, וחבל. חמאת המלח הממריצה לגוף נורא נעימה, למי שבקטע של פילינגים לגוף. הסורבה המלטף לגוף הוא לא באמת סורבה (בחיי, טעמתי, אני לא סתם אומרת, לסורבה אין טעם כזה) ובתור קרם גוף הוא באמת קרם גוף. שזה, כאילו, מתבקש מאליו. אמור להיות לו ריח "מרגיע של סירינגה ותפוח עץ" אבל אין לו ממש ריח ולא הייתי רגועה יותר מאשר כרגיל. עד השלב שהחלטתי שמזמן לא עישנתי ועשיתי לעצמה צינגלה קטן ומייד הפכתי רגועה כמו עציץ, אבל אני די בטוחה שהקרם גוף לא קשור לזה.

המוצרים קצת יקרים, בסביבות ה-180 שקל לשניהם (ביחד, ביחד!). חמאת המלח שווה קניה, קרם הגוף יקר מדי.

אחרי זה התפניתי לקרוא בעיון את החוברות המצורפות והתעצבנתי קצת, כאילו, הם באמת חושבים שאנחנו סתומות? הרי עוד לא נולד הקרם שימחוק קמטים, ימלא אותי בחיוניות או ירגיע אותי (בהנחה שלא מעשנים צינגלה אחרי המריחה, אני מתחייבת כאן שאם ימכרו קרם גוף עם צינגלך מצורפות, אני אהיה קליינטית שלהם לנצח) אז למה לכתוב משהו כמו "הביטי וראי את השנים מתפוגגות ונעלמות..." על קרם עיניים? זה כולה קרם עיניים, לא מכונת זמן, רבאק.