אם יש משהו חיובי בלשלוח את האקס הכי מהמם שלך לחו"ל כדי שיתעסק שם בשטויות כמו דוקטורט בבלשנות חישובית (לא, אין לי מושג מה זה. לאף אחד אין מושג מה זה. לדעתי, בלשנות חישובית זה פיקציה.) זה לקבל אותו שלושה חודשים אחר כך במצב של חתיכות הורסת. הוא גם רזה, גם התחטב וגם הסתפר. לא שקודם הוא לא היה חתיך משהו משהו, אבל עכשיו עוד יותר. ושיער קצוץ זה נורא כיף, כאילו יש לו חתול על הראש. עכשיו שאני חושבת על זה, אולי חתול על הראש עשוי להישמע לא טוב, אבל זה נעים.
מוזר, כאילו הוא בכלל לא נסע, אותן שיחות מדהימות בעומקן, "אתה מהמם!" "את יותר!" ותפירה ארוכה ושקדנית של העיר. ואני, למרות שעברו רק שלושה חודשים, שכחתי כמה רוך ונעימות הידיעה שאני נאהבת מוציאה ממני. אז עכשיו יש לי שבועיים כאלה, ויהיה מעולה.