לשאוף לנשוף

אתם בטח זוכרים שסיפרתי לכם שמבחינתי רק הט' ואוריאל כשירים לענות לי על השאלה, "אם רצתי 25 דקות במהירות 8 קמ"ש, מה המרחק שעברתי?" וכך כל פעם הייתי שואלת, אחד מהם היה עונה לי, והכול היה סבביין. אבל אתמול, אתמול אחרי הריצה עליתי אונליין ושאלתי את הט', "אם רצתי חצי שעה במהירות 8.2 קמ"ש, כמה רצתי?", והט', בייאוש תהומי, שאלה, "אריאלה, אם רצת במהירות 8.2 קמ"ש חצי שעה, איזה מרחק עברת?" "המפ..." אמרתי לעצמי. "זאת בטח שאלה מכשילה!"

עזבתי את זה והלכתי להתקלח.

 כי במקלחת, ברגעים האלה שבהם המים החמים מרגיעים לאט את הצמרמורת של העור החשוף, כשהפטמות קודם מזדקרות בגלל הקור, ואז נרגעות ומוורידות מרוב עונג, כשהאדים עוטפים אותי בענן בשום...

(שתי השורות הקודמות נועדו לקוראים חובבי התיאורים, שלא תגידו שאני מתקמצנת עליכם)

אז במקלחת, פתאום הבנתי: אם רצתי חצי שעה במהירות של 8.2 קמ"ש, הרי שבפועל רצתי 4.1 ק"מ. ממש ראיתי את האור. בצהריים, כשהלכתי לאכול עם המשפחה לכבוד יום ההולדת של השאטני, שיתפתי את כולם בתגלית המדהימה שלי, ומשום מה לאבא שלי נהיה מבט של, "אבל למה לא השארנו אותה בבית-חולים, כשהאחות אמרה שהיא מפגרת?"

סיפור מהחיים: אמא שלי, בת 25, פחות משנה בארץ, לידה ראשונה, תינוקת שהקדימה את הגעתה בחודש שלם, כך שאמא שלה, AKA סבתא שלי, לא הספיקה להגיע מארגנטינה, שוכבת לבד במחלקת יולדות, כשהאחות נכנסה וצעקה, "מי זאת גברת רבינוביץ' שיש לה ילדה מפגרת?"

בקיצור, במקלחת של היום בבוקר הייתה לי הארה נוספת: באותה דרך אני יכולה לחשב כמה רצתי ברבע שעה, או בעשר דקות, או בכמה שבא לי. אני בעצם יכולה לבד לחשב אם רצתי X זמן במהירות Y קמ"ש, מה המרחק שעברתי. העתיד מזמן לא נראה בהיר כל כך.