| |
לשאוף לנשוף |
כינוי:
Xanty72 בת: 52 פרטים נוספים:
אודות הבלוג
RSS: לקטעים
לתגובות
|
<<
מאי 2004
>>
|
|---|
| א | ב | ג | ד | ה | ו | ש |
|---|
| | | | | | | 1 | | 2 | 3 | 4 | 5 | 6 | 7 | 8 | | 9 | 10 | 11 | 12 | 13 | 14 | 15 | | 16 | 17 | 18 | 19 | 20 | 21 | 22 | | 23 | 24 | 25 | 26 | 27 | 28 | 29 | | 30 | 31 | | | | | |
הבלוג חבר בטבעות: | 5/2004
שומן אווז ופחמימות ריקות
במסגרת חגיגות הדכדוך של אתמול (חל שיפור מסוים, אני אופטימית), נפגשתי עם הט', כדי ללכת לאכול, וכשהיא שאלה מה בא לי, יכלתי רק להסתכל עליה בעגמומיות ולהגיד, "פחמימות ריקות מטוגנות בשומן אווז". מבחינתי פירה הוא המנחם האולטימטיבי, ועם יש עליו קצת כבד ובצל מטוגנים, אני מאוד מתקרבת למצב של bliss.
לפני צריכת הפחמימות הריקות הלכנו למכירת הבגדים של "ביקל", נו, בגדי שאנטי מוקפדים כאלה. במקום היה תא הלבשה כללי, כך שכולן התפשטו \ התלבשו ביחד. כל פעם אני נדהמת ממגוון הצורות של הגוף הנשי. הרי מי שצופה במגזנים ובערוץ האופנה משתכנעת שהגוף הנשי בא בסטנדרט, והנה, שם היו נשים מכל הגילים והצורות, כולל איזו בלונדינית זעיקה ודקיקה, שהתפשטה תוך כדי מלמולי, "אני לא מאמינה שאני עושה את זה, אני לא חושפת את משמניי באור אפילו לא כשאני לבד", רציתי לגשת, ללחוץ לה יד ולהגיד לה, "נו בובה, הנה, את הוכחה להצלחת הדיכוי, חן חן".
אחר כך חשבתי על התגובה שלי כשראיתי את התמונות של מלאני פרס (למה אני יודעת את השמות שלהן למען השם?) ב-42 מעלות. צילמו אותה שם או-נטורל, בלי איפור בכלל, עם אקסטרים קלוז אפ לכל מני מקומות בגוף שלה, כמו השלף בבית-השחי, ובלי שום ריטוש. והתגובה שלי? "איכס". אז כן, אני יכולה ללחוץ לעצמי את היד, ולהגיד, "נו בובה, הנה, את הוכחה להצלחת הדיכוי, חן חן".
| |
|
בבלוג זה
בכל הבלוגים
