לפעמים עזרה מגיעה מהמקומות הכי לא צפויים. מדהימים, מדהימים החיים האלה, זה מה שיש לי להגיד.
ואחרי כל החרא שהאכלתי אתכם בימים האחרונים, הגיע הזמן לקצת אופטימיות: שמלת השמש שקניתי, כן, תרגום קלוקל ל-sun dress, תתבעו אותי, מכ'פת לי אני? שלפני הטרגדיה נראיתי בה כמו נקניקיה עם יותר מדי מילוי, עולה עלי בקלות, או יס! אמנם יש ריקנות סופנית באזור השדיים, אבל אני אומרת, אי אפשר לקבל הכל, לא?
ועכשיו אני בהחלט תוהה, מה עדיף, להיות שמחה ושמנמונת, או להיות אומללה ולשקול 51 ק"ג? אלוהים, הדילמות שהחיים המודרניים מעמידים בפני המוח הקטן שלי.
מה עוד? התפרסמה כתבה שלי בעיתון, על כפולה, אמנם ערכו אותי בברוטליות, אבל הכתבה הפותחת שלי, זה נעים. פסדר, כולה כתבתי על "שרק 2", אבל היי, פותחת. פותחת...פותחת זה קשור לסקס? (TM ט')
היום בערב ארוחת ערב עם אביבה ופנחס, מי יודע, אולי אני אצליח להכניס משהו לפה, וגם אם לא, היי, אני נכנסת לשמלה!
עכשיו תסלחו לי, אני צריכה למדוד אם הג'ינס של דיזל עולה עלי, ואם כן, תשמעו, מה אני אגיד לכם, בכל רע יש טוב, וכמו שהמלכה האם אומרת, "הכל לטובה". אוי, ואם כבר המלכה האם: אתמול היא באה אלי הביתה, הרימה את השמיכה, ופגשה שם את ניקולאי. כאילו, איפה אני אמורה להחביא אותו כדי שהמשפחה שלי לא תגיע אליו, ובעצם, אולי הגיע הזמן לעשות הכירות רשמית בינו ובין משפחת ר. ולסגור עניין?
בבלוג זה
בכל הבלוגים
