בשיעור המשחק השני או השלישי שלי הגעתי למסקנה שאחד הבחורים בקבוצה דלוק עליי. דלוק דלוק דלוק. הוא מותק של בחור, כך שמאוד החמיא לי שהוא דלוק דלוק דלוק עליי, והסתדרנו די יפה. זה שאיכשהו תמיד יצא לנו לעשות אימפרוביזציות ביחד די חיזק את התחושה הזאת. כך התנהלו השיעורים, בידיעה שהוא דלוק דלוק דלוק עליי. באחת השיחות שאלתי אותו במה הוא עובד, והוא אמר לי שהוא ניהל בית פתוח איפשהו. חבל על הזמן כמה שאני התפעלתי מהביטחון העצמי שלו. בכל זאת, כמה גברים סטרייטים (וברור שהוא סטרייט, הוא דלוק דלוק דלוק עליי!) יהיו מספיק נינוחים ובטוחים כדי לעבוד בבית פתוח? כשהוא התחיל לקרוא טקסטים בעלי אוריינטציה הומואית בשיעורים ההתפעלות שלי ממנו רק גברה. מה יותר יפה מגבר שכל כך בטוח בגבריות שלו שהוא מוכן, גם בתור כותב, לכתוב טקסטים כאלה? כך שכל הזמן נוספו עוד סיבות להתפעל ממנו: גם דלוק דלוק דלוק עליי, וגם בטוח בצורה נדירה בעצמו, נפלא.
איכשהו בשיעור האחרון עלה משהו עם לגעת בציצים, והוא אמר, "אני הומו, מה לי ולציצים?" או משהו כזה, ואני פשוט נדהמתי. הומו?! הומו?! איך זה ייתכן?! הרי הוא דלוק עליי! הקטע המשעשע הוא שלמרות שלא רק שהוא לא עשה ניסיון להסתיר, אלא להפך, היה הכי גלוי ונינוח, אני עדיין הרגשתי קצת מרומה, וכשגמרתי להיות מרומה פשוט נקרעתי מאיך שום דבר לא הצליח לערער אצלי את הידיעה שהוא דלוק דלוק דלוק עליי.
שתדעו לכם שהחיים בצל אגו-טריפ יכולים להיות דבר מאוד משעשע.
בבלוג זה
בכל הבלוגים
