לשאוף לנשוף

טירוף ההורדות מכה בבית הזה בכל עוזו, אני לא מבינה איך בזבזתי את זמני עד עכשיו! האימיול לא מפסיק לטחון, והדברים שאני מורידה יכלו לגרום לכל חובב מוסיקה איכותית לרצות לקפוץ מהחלון, אבל היי, כמו בשיחה האחרונה בה פרשתי בפני ב. את העדפותיי במוסיקה אלקטרונית, והוא ענה לי בגועל, "אז למה את לא אומרת שאת אוהבת קלאב טראנס וזהו?", מעולם לא התיימרתי!

מה שהכי מקסים אותי זו האפשרות להוריד 78 גירסאות של אותו שיר. בינתיים צברתי 5 גירסאות של If u go away, כולל אחת של ריי צ'רלס ועוד שתיים בדרך, 7 גרסאות של Tainted Love, ו-4 גרסאות של White Rabbit, אני מטרידה כל מי שמוכן לדבר אתי (הם הולכים ומתמעטים משום מה) בדרישה להמלצות, וכשאמרתי לאחי – "מצאתי גירסה של Big in Japan במקסוס של פול ון-דייק!" הוא ענה לי, "אז הנה, יש גם אחת של סיוצ'י, שיהיה לך מה לחפש", מייד אצתי לאימיול וצעקתי עליו, "תביא ביג אין ג'פאן של סיוצ'י, מנוול!", הוא לא מצא, אבל מצאתי איזה משהו משותף לו ול-Juno Reactor, התפשרתי. בחלק גדול משעות הערות שלי אני מוצאת את עצמי מסתכלת על המסך וזועמת, "אבל למה? למה אתה מוריד בקצב של 9.2 ומעלה בקצב של 0.4? מה עשיתי לך?", ואתמול כשקצב ההורדה אלי הגיע ל-42 ישבתי וחייכתי באושר מוחלט. אני חושבת שהפעם האחרונה בה מצאתי את עצמי כל כך מאוהבת בתוכנה הייתה כשגיליתי את האייסיק, עכשיו, אם תסלחו לי, אני צריכה לבדוק איזה שירים של ריקי מרטין השולת והמאמם אני צריכה שיהיו לי (ולאלה שמנסים להתנחם בזה שאולי אני צינית בנוגע לריקי מרטין...פפפחח).